ב-27 בינואר יציין העולם את יום השנה ה-75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בישראל התקיים טקס רב-משתתפים, בו נטלו חלק רבים וגדולים ממנהיגי העולם. זהו יום של אחדות ולכידות, אשר לא בכדי נקבע, על ידי כל אומות העולם, כיום המסמל את ניצחון העולם החופשי על גרמניה הנאצית. באותו מחנה ארור, כחלק ממשלחת חיילי צה"ל, חוויתי חוויה יוצאת דופן.

שוב נחשף מחדל. פרסום מרתק של יואב זיתון ב'ידיעות אחרונות' ואתר ynet על המוכנות, ואולי נכון יותר לומר על חוסר המוכנות של אוגדה 319, האוגדה המופקדת על לחימה בגזרת לבנון, לקראת המערכה הבאה מעלה על סדר היום – פעם נוספת – את סוגיית המצב הרעוע ביחידות מחסני החירום (הימ"חים) בצה"ל. על פי הפרסום נדרשה פניה לבית המשפט כדי לקבל אישור לפרסם את החומר, ולמזלנו בית המשפט נקט בגישת "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר...".

בעודנו עדים ל"סחר מכר" המלווה את הגשת הרשימות בבחירות לכנסת ה-23 מן הראוי שנזכור כי החודש, ב-25 בינואר 1949, לפני 70 שנים, התקיימו הבחירות לכנסת הראשונה. כנסת זו נקראה, לפני הבחירות, "האספה המכוננת" ושמה שונה על ידי האספה המכוננת שאך זה נבחרה ל"כנסת". בחירות התקיימו כאשר המדינה מצויה במלחמת העצמאות מול אויביה, מותקפת על ידי חמש מדינות ערב...

יש משפטים הנחרתים בהיסטוריה של עם. אצלנו היה זה בתחילה המשפט של יוסף טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו...". 35 שנים לאחר מכן היו אלו המילים של אורי אילן, בן קיבוץ גן שמואל וחייל גולני: "לא בגדתי... התאבדתי". החודש ימלא 65 שנים להתאבדותו בכלא הסורי, ועד היום מרחפת חידה קטנה מעל דברי ההספד שנשא משה דיין מעל קיברו של אילן.

זהו סיפורו של שק סוכר. כל כך מעט שיש בו כל כך הרבה. זהו סיפורו של תת אלוף (מיל') אורי בן ארי ז"ל, שב-15 לחודש ינואר יחלפו 11 שנה למותו. בן ארי היה אחד מאבות תורת השריון של צה"ל, שעליו אמר דוד בן-גוריון בראשית שנות החמישים, בסיום תרגיל בו הראה אורי בן ארי את עצמתו של השריון: "...רבותי, עד לרגע זה חשבתי שחיל הרגלים הוא מלך שדה הקרב. היום למדתי שהשריון כבש את הבכורה ואנחנו חייבים לבנות חיל שריון חזק...".