סברה ושתילה: השיקול המוסרי של ועדת חקירה ממלכתית

מהו תפקידה של ועדת חקירה ממלכתית? האם המוסר והערכים משחקים תפקיד בבואה לבחון התנהלות וקבלת החלטות באירוע כזה או אחר?

יש מי שטוען כי תפקידן של ועדות חקירה נוגע בראש ובראשונה לפן המקצועי והטכני של קבלת החלטות באירוע מסוים – מה תפקידו של מן-דהוא, והאם הוא ביצע אותו נאמנה. בדו"ח ועדת אגרנט, למשל, הפרידו בין החלטות הדרג הצבאי לדרג המדיני, ודנו אותם למעשה בכלים שונים. שונה לגמרי הייתה הרוח שעלתה מדו"ח ועדת כַּהַן "לחקירת האירועים במחנות הפליטים בבירות", שהוגש לממשלה לפני 37 שנים (7.2.1983).

ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון יצחק כהן הוקמה בעקבות הטבח שביצעו לוחמי הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים סברה ושתילה בבירות, במהלך ראש השנה תשמ"ג. קדמה לה מחאה ציבורית נרחבת, ששיאה בהפגנה שכונתה "הפגנת ה-400 אלף", בכיכר מלכי ישראל בתל אביב.

אנקדוטה אישית: באותה תקופה הייתי חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל. ראש הלשכה היה הד"ר אמנון גולדנברג, מי שהיה מועמדו של מנחם בגין לתפקיד שר המשפטים. בישיבת הוועד המרכזי עסקנו בשני נושאים: האחד, האם על לשכת עורכי הדין לעסוק בנושא בהיותו פוליטי-ציבורי, ולא נוגע במישרין לעניינם של עורכי הדין; והשני, האם על הלשכה לתמוך בהקמת הוועדה.

לכל אחד מחברי הוועד הייתה דעה בעניין. ד"ר גולדנברג, בזכות יכולת הניסוח העילאית שלו, העמיד להצבעה הצעת החלטה שתמכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתמכו בה כל חברי הוועד. דומני שלהחלטה זו הייתה השפעה רבה על חברי הממשלה שהחליטו על הקמת הוועדה.

ערכים ומוסר בשיקולי הטלת אחריות

חברי הוועדה היו נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, שופט בית המשפט העליון אהרון ברק ואלוף (במיל') יונה אפרת. הוועדה מצאה כשלים חמורים הן בתהליך קבלת ההחלטות והן בעובדה שעצם ההחלטה של הפיקוד הצבאי, בראשות שר הביטחון דאז אריאל שרון, לאשר את כניסת הפלנגות למחנות, לא הובאה לידיעת ראש הממשלה מנחם בגין. בגין, הסתבר, שמע על האירועים בחדשות ה-BBC הבריטי בשבת 16.9.1982, לאחר שהטבח כבר בוצע.

אגב, גם בפרשה זו התגלתה התופעה של התעלמות מוחלטת ממי שהתריע על הסכנה הצפויה מכניסת הפלנגות למחנות (עמוס גלעד, אז רב-סרן בחיל המודיעין, בשיחה עם שמעון שיפר, שפורסמה בספר "המתריע").

כדאי להבחין בשני היבטים מיוחדים בעבודת הוועדה: ראשית, בניגוד לעמדת ועדת אגרנט, אשר הבחינה בין האחריות של הדרג המבצע (הדרג הצבאי) לדרג הנבחר (הדרג המדיני), ו"זיכתה" את הדרג המדיני, קבעה ועדת כהן כי היא אינה מבחינה לעניין האחריות בין שני הדרגים וכי יש להעביר את שר הביטחון מתפקידו.

שנית, הוועדה התייחסה להיבטים הערכיים והמוסריים של הסוגיה: הן לעצם העובדה שנערכת חקירה בנושא אשר לישראל אין אחריות ישירה לגביו, והן באשר להיבט המוסרי. אביא דברים בשם אומרם:

"אין גם לשכוח כשאנו עוסקים בסוגית האחריות העקיפה, שהיהודים בארצות גולה שונות וגם בארץ ישראל כשהייתה נתונה לשלטון זר, סבלו רבות מפוגרומים שבוצעו על-ידי פורעים שונים וסכנה של פרעות ביהודים בארצות שונות, כפי שנראה בעליל, עדיין לא חלפה. עמדת הציבור היהודי הייתה תמיד שהאחריות למעשם כאלה מוטלת לא רק על אלה שפרעו וביצעו מעשי זוועה, אלא גם על אלה שהיו ממונים על הביטחון והסדר הציבורי, היה ביכולתם למנוע את הפרעות ולא מילאו את חובתם בעניין זה.

אמת הדבר, ששלטונות מדינות שונות וביניהן גם מדינות נאורות, התנערו לא פעם מאחריות כזו ולא הקימו ועדות חקירה לחקור בעניין האחריות העקיפה כגון זו שעליה אנו מדברים, אך התפתחות נורמות המוסר בציבור בעולם מחייבת שהגישה בעניין זה תהיה נחלת הכלל ושתוטל האחריות לא רק על המבצעים, אלא גם על מי שיכול היה ומחובתו היה למנוע את ביצוע המעשים, שחובה להוקיעם".

שלושה ימים אחרי שפורסמו מסקנות הוועדה התקיימה הפגנה שאורגנה על ידי תנועת "שלום עכשיו", מול בנין הממשלה בירושלים, בעת שהממשלה התכנסה לדון במסקנות הוועדה. במהלך ההפגנה הושלך לעבר המפגינים רימון וכתוצאה מכך נהרג אמיל גרינצוויג ונפצעו שני פעילים – אברהם בורג, בנו של השר דר' יוסף בורג שישב אותה שעה בחדר הישיבות של הממשלה, ויובל שטייניץ, כיום אחד משרי ממשלת הליכוד.

דבר השלכת הרימון והתוצאות הנוראות דווחו לממשלה על ידי עזריאל נבו, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. מנחם בגין התלבט אם להמשיך בישיבה אם לאו אולם השרים החליטו ברוב קולות שלא להפסיק את הדיון. בסופו של הדיון הוחלט להעביר את אריאל שרון מתפקידו כשר ביטחון ולאמץ את ההמלצות האישיות האחרות של הוועדה. ניתן לומר שביום זה החל (ואולי נכון יותר הואץ) התהליך שהביא להתפטרותו של מנחם בגין מתפקיד ראש הממשלה באמרו "אינני יכול עוד".

—–

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן