המהפך במערכה על עצמאות ישראל חל בחודש אפריל 1948. ימים ספורים לפני חג הפסח וכחודש ימים לפני הכרזת העצמאות, יצא לדרך מבצע "נחשון" - מבצע ששינה לחלוטין את פני המלחמה שהתחוללה בארץ ישראל באותם ימים. חודש מרץ 1948 היה אחד הקשים, אם לא הקשה ביותר במלחמת העצמאות. לא בכדי הוא כונה "מרץ השחור" או "חודש הדמים".

"עִמדי ניצבים כאן בשעה זו שישה מיליון קטגורים" נאמר בירושלים ב-11 באפריל 1961, משפט שנחרט לעד בנשמתה של האומה הישראלית. אמר אותו כמובן גדעון האוזנר, בנאום הפתיחה שלו במשפטו של אדולף אייכמן. בשנה הבאה ימלאו 50 שנים לאירוע מכונן זה בתולדות עם ישראל, אירוע שחשף לראשונה את היקף וחומרת הזוועות בפני הציבור ללא תיווך או מסננים.

כולנו היינו רוצים לחשוב שבתקופת משבר חמור הפוליטיקה נדחקת הצידה, מנהיגים בכל העולם נרתמים לניהולו בצורה המקצועית והטובה ביותר והציבור מתאחד סביב מטרה משותפת; שהציבורי מחליף את האישי, שהאגו והאידאולוגיה נכנסים לתקופת המתנה עד יעבור זעם. לצערנו, זהו כנראה אינו המקרה, גם כאשר מדובר במגפה של פעם במאה שנה. מחקרים שפורסמו לאחרונה ב'ניו-יורק טיימס' מצביעים על כך שגם הפעם השיקולים האישיים והפוליטיים משחקים תפקיד משמעותי ביותר בקבלת החלטות, למרות שמדובר בתחום של חיים ומוות הדורש התייחסות קרה ופרקטית.

יצחק רבין המתין עד שקפטן מכבי תל אביב טל ברודי הניף בבלגרד, בפעם הראשונה בתולדות המועדון, את גביע אירופה לאלופות בכדורסל. ובעוד ישראל צוהלת, עלה רבין לשידור בטלוויזיה מול יעקב אחימאיר והודיע על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה בשל פרשת חשבון הדולרים. שני האירועים התרחשו באותו ערב, ה-7 באפריל 1977.

רעידת אדמה ראשונה התרחשה ב-6 באוקטובר 1973. צבאות מצרים וסוריה תקפו במפתיע את ישראל ופתחו במלחמת יום הכיפורים. לא עברה שנה, ובאותו יום של הראשון באפריל 1974 פורסמה ועדת החקירה הממלכתית, היא ועדת אגרנט, את הדו"ח החלקי הראשון שלה. סערה התחוללה בקרב הציבור הישראלי, בהנהגה המדינית ובדרג הצבאי.