על קברו של איתן ברק: שש שנים למבצע "צוק איתן"

סמל ראשון איתן ברק היה אחד מבין רבים ששילמו את מחיר הכישלון של ההנהגה שלנו, כישלון שניתן היה למנוע אם רק היינו משכילים ללמוד מן ההיסטוריה, להפיק לקחים, להפנים את הטעויות ולשפר את הטעון שיפור.

עבורם המבצע עוד לא תם

בה' באייר תשע"ה, ערב יום העצמאות, עליתי לקברו של איתן ברק בבית העלמין הצבאי בהרצליה. לא הכרתי אישית את איתן, החלל הראשון במבצע "צוק איתן" (18.7.2014). הקשר היחיד שלי אליו, ככל שמדובר בקשר, שהוא היה בן השכבה של בתי הצעירה בבתי הספר של הרצליה. עד אותה שנה נהגתי לעלות בערב יום הזיכרון, מוקדם בבוקר, לפני הטקסים והעצרות, לקבר של בן הדוד שלי, ראובן זכאי. הוא נפל במלחמת יום הכיפורים וקבור בהר הרצל בקבר אחים, עם חבריו לנגמ"ש שגופותיהם לא זוהו בבירור.

עליתי לקבר של איתן ברק, שלא הכרתי, ובכיתי על הדור של בתי שהחל לשלם את מחיר המאבק הצבאי. נזכרתי שאבא שלי אמר כאשר נולדתי, שנתיים אחרי שסיים את השירות שלו במלחמת יום העצמאות, שאני כבר לא אתגייס לצה"ל כי יהיה שלום. אז אבא שלי עוד נלחם במבצע קדש, שרת בששת הימים והתנדב ביום הכיפורים. ואני משרת מאז מלחמת ההתשה ועד היום, ושלושת הילדים שלי שרתו. ב"צוק איתן", גם המחזור של ענבר, ילידי 1993, שילם את מחיר הדמים.

מבצע "צוק איתן" נמשך 51 ימים. יותר ממלחמת יום הכיפורים, שנמשכה (ללא ההתשה) 18 ימים, ויותר מלבנון השנייה שנמשכה 33 ימים. 68 משפחות של חיילים נוספו למשפחת השכול ובצידן 6 משפחות של אזרחים, אחד זר. משפחות גולדין ואורון טוענות שהמבצע לא הסתיים עד היום כי בניהם עדיין לא שבו הביתה.

הים אותו ים, והכשלים אותם כשלים

אז נדבר על נקודה אחת כואבת מ"צוק איתן", ועל הקשר שלו לכשלים החוזרים ונשנים בניהול העניינים הביטחוניים והצבאיים של המדינה שלנו. הקשר הזה מצוי במרכז המחקר שלי ולצערי מה שהתגלה ב"צוק איתן" הוא שהחוליים שעליהם הצביעו ועדות אגרנט ווינוגרד חזרו ונשנו. לקחים לא הופקו, המלצות לא יושמו והכשלים לא תוקנו – את המחיר שלמו איתן ברק וחבריו.

אמנם לא הוקמה ועדת חקירה לחקר כשלי המבצע, אבל ב-27 בפברואר 2017 פרסם מבקר המדינה דו"ח שעסק, בין היתר בתהליכי קבלת ההחלטות, בתפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני והמטה לביטחון לאומי. עיקריו של הדו"ח נכתבו על ידי תא"ל (מיל) יוסי ביינהורן, מי שהיה הממונה על תחום בקורת תחום הביטחון במשרד מבקר המדינה ובעברו מבקר מערכת הביטחון, עוזר הרמטכ"ל ועוזר שר הביטחון.

הדו"ח הוא מסמך מרתק אשר, למרבה הצער, מבליט את העובדה שלקחי מלחמות העבר, למשל לבנון השנייה, כפי שבאו לכלל ביטוי בדו"ח וינוגרד, לא הופקו והכשלים לא תוקנו. המבקר מצא ליקויים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות ובעבודת הקבינט. הוא מצא חוסר תאום וחוסר שיתוף פעולה בין המל"ל למערכת הביטחון.

אך עיקר העיקרים: המבקר מצא כי בפני הקבינט לא הוצגו חלופות כלשהן פרט לחלופה שהוצגה על ידי צה"ל שהייתה, כמובן, חלופה צבאית. לא הוצגה חלופה מדינית כלשהי, ולמעשה הקבינט לא ניהל דיון רציני ומעמיק בכל הקשור לאסטרטגיה שיש לנקוט מול רצועת עזה – ולא רק אסטרטגיה צבאית, אלא גם ואולי בעיקר, אסטרטגיה מדינית.

מבצע "צוק איתן" אישר את שרבים ואני ביניהם טוענים כי אין לישראל תפיסת ביטחון לאומי סדורה ובניגוד לאמירתו של פון קלאוזביץ, שעדיין היא אקטואלית יותר מתמיד, מלחמות ישראל אינן המשך של מדיניות – כי מדיניות ותפיסת ביטחון לאומי אינם בנמצא. 

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן