"יש יהודי הרוג": 38 לרצח אמיל גרינצוויג

החודש לפני 38 שנים, ב-10 בפברואר 1983 בשעה 17:00, התכנסה ממשלתו של מנחם בגין להמשך הדיון במסקנות ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית לחקר הטבח שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים סברה ושתילה בביירות. בדיון שהחל יום קודם לכן עסקו השרים במסקנות הוועדה, שהטילה על ישראל אחריות עקיפה לטבח. הוועדה המליצה המלצות אישיות לגבי בעלי תפקידים, ובראשם שר הביטחון אריאל שרון. מחוץ לבניין הממשלה התנהלה הפגנה שאורגנה על ידי אנשי "שלום עכשיו".

שרון, שהגיע לישיבה באיחור, ניהל ויכוח סוער עם היועץ המשפטי לממשלה פרופ' יצחק זמיר וטען כי משמעות ההמלצה היא האשמת ישראל ברצח לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו על פשע של השמדת עם, תש"י – 1950. לכן, הציע שרון, יש לקבל רק חלק מהמלצות הוועדה ולדחות את חלקן, ובעיקר את פרק האחריות העקיפה לטבח.

פרשנותו של שרון נדחתה הן על ידי חלק מהשרים, הן על ידי בגין עצמו והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הצעות של חלק מהשרים לדחות את קבלת ההחלטה או להקים ועדה ליישום ההמלצות – לא התקבלו. עמדת היועץ המשפטי הייתה נחרצת: ניתן לקבל את ההמלצות כולן כמקשה אחת אך לא ניתן לפצל ביניהן.

בתוך כדי הדיון הודיע המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, עזריאל נבו, כי בהפגנה המתקיימת בחוץ הושלך מטען וישנם נפגעים. בממשלה החלו להתלבט אם להמשיך בדיון או להפסיקו. בהמשך הודיע נבו כי אחד המפגינים נהרג. הואיל ואין ברשותנו הקלטה ניתן לתאר את דבריו של מנחם בגין – "יש יהודי הרוג" כזעקה (ארכיון המדינה).

לאחר שהוחלט להמשיך בדיון חיווה בגין את דעתו וטען כי לא ניתן שלא לקבל את המלצות הוועדה במלואן. בגין ביטא בדברים את השקפת עולמו בכל הקשור לעליונות המשפט ("יש שופטים בירושלים…") ובמידה רבה השווה את דו"ח הוועדה לפסק דין של בית משפט. הממשלה החליטה לאמץ את המלצות הוועדה במלואן כאשר רק שרון הצביע נגד ההחלטה. בסופו של יום מנע שרון את העברתו מתפקידו כאשר החליט להתפטר מתפקיד שר הביטחון.

תמרור אזהרה

זו ההפגנה שבה נרצח אמיל גרינצוויג בידי מתנקש. היה מספר רב של פצועים בהם אברהם בורג, בנו של השר יוסף בורג ויובל שטייניץ, אז פעיל "שלום עכשיו" והיום שר בממשלת הליכוד.

זה לא היה הרצח הפוליטי הראשון בישראל ומסתבר, למרבה הצער, שגם לא האחרון. אולם הוא הפנה את הזרקור לכיוונה של המחאה החברתית מחד ושל ההסתה לאלימות מאידך. האירועים שהתרחשו לאחרונה על גבעת הקפיטול, שגרמו למותם של 6 אנשים, רק מחדדים את התופעה הזו ומציבים בפני האומות הדמוקרטיות סימני אזהרה.

ועדת כהן הוקמה אחרי הפגנת ה-400 אלף בכיכר מלכי ישראל ב-25 בספטמבר 1982. רצח אמיל גרינצוויג היה שלב נוסף בתהליך, שהחל לאחר פרסום דו"ח הוועדה והסתיים בחודש אוגוסט 1983 כאשר מנחם בגין הודיע שהוא איננו יכול עוד ופרש לביתו שקוע בדיכאון עמוק.

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן