יחזיר את האמון שנשבר? מונה ראש אמ"ן חדש
צה"ל ניסה לשדר בטקס החלפת ראש אמ"ן (21.8.2024) "עסקים כרגיל". נשמרו כל כללי הטקס ובהם נגינת תזמורת צה"ל והעברת הדגל. אלא שבחלל שררה אוירה קשה שלא לומר אווירת נכאים. החלפת בעל תפקיד, ברמה של אלוף ובעיקר ראש אמ"ן, אמורה להיות אירוע פרידה חגיגי להולך וקבלת פנים מעודדת לנכנס.
אלא שלא אלה פני הדברים.
בקול חנוק נטל אהרון חליוה על עצמו את האחריות לכשל המודיעיני של ה-7 באוקטובר 2023 כאשר הדגיש בעיקר את כשל ההרתעה. בהזדמנות זו גם ביקש את סליחת העם כולו וכמובן משפחות הנופלים.
באמירה בעלת משמעות פוליטית, המותרת למי שמסיים את דרכו בצה"ל, הוא דרש הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירוע. השואל התמים ישאל – למה לו? הרי הוא נטל אחריות לשם מה להוסיף גושפנקא של ועדה מכובדת ככל שתהיה שתטביע חותמת על אמירתו שלו?
אני מצפה שוועדה כזו תישמע את חליוה ואולי אז תיחשף בפנינו מערכת היחסים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי ובעיקר מערכת היחסים בין הקברניט לראש אמ"ן. או אז נוכל לדעת האם הקונספציות שקרסו נולדו בבית מדרשו של הצבא וזלגו לדרג המדיני או שיוצר הקונספציה הוא הדרג המדיני ואילו הדרג הצבאי "זרם" איתה ולא ניסה להתנגד לה. לכן חשובה ועדת החקירה גם לחליוה וגם למחליפו של חליוה, שלומי בינדר, שנכנס לתפקיד כשעננה כבדה מרחפת על ראשו בהיותו רח"ט מבצעים ב-7 באוקטובר – מי שהיה אחראי על הפעלת הכוח הצבאי. כוח שאליבא לכל הדעות כשל בימים הראשונים.
יש לקוות שצדק הרמטכ"ל באמרו שנבחר האדם הראוי לאחר בדיקה ושלא היינו עדים למעשה של מצוות אנשים מלומדה – קרי בכל הקשור למינויים – מה שהיה הוא שיהיה.
לשלומי בינדר אזכיר את המאמר שבו ניתח את מנהיגותו של יצחק (חקה) חופי כאלוף פיקוד הצפון ערב מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה (בין הקטבים, אוגוסט 2012). ערב המלחמה חקה נהג בניגוד להערכות אמ"ן ותגבר את כוחותיו ככל שיכול היה ומכאן הגיע בינדר למסקנה שהתנהלותו זו של חקה הביאה, למעשה, להצלת רמת הגולן.
מוצע לאלוף בינדר לזכור שהתנהלותו של חקה נבעה מהעובדה שהקמ"ן שלו, חגי מן, חלק נחרצות על הערכת אמ"ן וזכה על כך להערכת ועדת אגרנט:
"112. קמ"ן פיקוד הצפון, סא"ל חגי מן, היה יותר עצמאי בהערכותיו. הוא דן עם אלוף הפיקוד שלו במידע המדאיג שהמריץ את האלף לדרוש את תגבור המערך ברמת הגולן (עמ' 1379), וכן חלק על הערכת אמ"ן/מחקר בענין תפיסתה של רצועת ההגנה השנייה על-ידי השריון בחזית הסורית – אבל גם הוא הסביר (בעמ' 1419):
"… אני מקבל רשמית את הערכת אמ"ן כיוון שאני מודע לבעיה שאין לי כל החומר, עם זאת את אותם הספקות, זה בצד זה, אני מעלה בפני אלוף הפיקוד, כמו שעשיתי בהערכה של גיחת הצילום המסויימת" [בענין תפישת רצועת ההגנה השנייה].
ש. אבל בפרסום שאתה מפיץ אתה חופשי להביע הערכה שונה מזו של אמ"ן?
ת. ודאי שאני חופשי. אני חופשי לעשות זאת, ועם זאת אני מושפע מאותם מקורות שהם בידי. כי בלקטים של אמ"ן הנימה הזאת, או הקו הזה, והשכנוע – והעובדות שבידי לא היו כולן, רק חלק מהן – אנ חשבתי שיש דברים עוד יותר חשובים, או כאלה שהם משפיעים, שבידי לא נמצאו".
זה סוג העצמאות המחשבתית שעל בינדר להפנים.
המינוי החדש עדיין מותיר לדיון שאלה נכבדה – האם ראוי שראש אמ"ן לא יבוא מקרב אמ"ן אלא מבחוץ, זאת למרות הרקורד המרשים שהיה גם לחליוה וגם לבינדר.זו שאלה קריטית שיש לדון לאור העובדה שהמודיעין הוא לא רק איסוף, הערכה והפצה אלא מדע מורכב המחייב מהעומדים בראשו גישה מדעית. אמ"ן במציאות הישראלית הוא לא רק הקמ"ן של הצבא, הוא הקמ"ן של המדינה בהיותו אחראי על הערכת המצב הלאומית. כאשר קמ"ן של יחידה נכשל עלולה היחידה להיכשל בקרב. כאשר ראש אמ"ן נכשל סופגת המדינה כולה מכה קשה ובמציאות של ימינו נוחת עליה אסון נוראי. כך היה באוקטובר 1973 וכך היה בצורה קשה הרבה יותר באוקטובר 2023.
לבסוף – אהרון חליוה הוא ה-6 מבין 19 ראשי אמ"ן שסיימו את תפקידיהם עקב כשלים. הוא מצטרף לרשימה שנכללים בה איסר בארי, יהושפט הרכבי, בנימין גיבלי, אלי זעירא ויהושע שגיא. חלקם הודח התפקיד. זו עובדה המאששת את האמירה שלפיה מי שנכנס לתפקיד נכנס לשדה מוקשים. זהו תפקיד רב סיכונים. על ראש אמ"ן החדש להילך כאשר נורות אדומות נדלקות כל רגע נתון לנגד עיניו. עליו להפנים את הכלל שלפיו כאשר יש ספק אין ספק. כלומר – לעולם קח בחשבון שהקטסטרופה תקרה ותפעל בהתאם. כנראה שהפתעות הן בלתי נמנעות ולפיכך הימנע מסיכונים. אם יש לך ספק קרא שוב את המאמר על חקה ונהג כמוהו.
