מי ישמור על שומרי הסף?

גלי בהרב–מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה לשר המשפטים, יריב לוין, כי לא תגן בבג"צ בעתירה שהוגשה נגד הימנעותו ממינוי נשיא לבית המשפט. זהו המקרה העשירי שבו ממאנת היוע"משית להגן על עמדת הממשלה בעתירות שהוגשו נגד החלטותיה והחלטות הכנסת בסוגיות בעלות משמעות חוקתית מהמעלה הראשונה (עידו באום, הארץ, 24.6.2024). מדובר בשינוי קיצוני של מעמד היועץ המשפטי לממשלה אשר על פי המצב הנוהג חוות דעתו היא המחייבת את הממשלה.

קרדיט תמונה: Tomer Jacobson (תומר יעקובסון)

המצב הוא שהממשלה מעסיקה עורכי דין מהמגזר הפרטי ומשלמת סכומי עתק כדי לעקוף את חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה ובכך היא מערערת עוד יותר את יסודותיו הרעועים ממילא של שלטון החוק.

המקרה האחרון, שהדיון בו נמצא רק בשלביו הראשונים, הוא בעתירה כנגד המשך הביקורת של מבקר המדינה על אירועי ה – 7 באוקטובר. צו הביניים שהוציאה השופטת גילה כנפי-שטייניץ, ביום 16.6.2024, אוסר על מבקר המדינה להמשיך ולבדוק את אירועי ה – 7 באוקטובר ככל שמדובר בחקירת צה"ל והשב"כ. במקרה זה, הגנה היועצת המשפטית על עמדת מערכת הביטחון שאין להמשיך בביקורת כל עוד מתנהלת מלחמה. אולי היו כאלה בסביבתו של ראש הממשלה שקיוו כי המבקר ימשיך בבדיקתו ובכך ירחיק את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אלא שצו הביניים שהוציא בג"ץ אינו מונע את המשך הביקורת כלפי הדרג המדיני!!

מבקר המדינה אכן פנה למזכירות הממשלה כדי שתמציא את המסמכים שביקש ממשרד ראש הממשלה, ומזכיר הממשלה מיהר להפנות לצו הביניים, אלא שהמבקר אינו מרפה ואף פנה בעניין זה לבית המשפט כדי לאלץ, אך הוא אינו מונע מהמבקר לבדוק את הדרג המדיני. כעת, יש להמתין לעמדת היוע"משית בסוגיה זו, ולהחלטת בית המשפט, שכן, לעת הזו, לשכת ראש הממשלה, עומדת בסירובה להיענות לבקשות המבקר.

על הפרק מצויות עתירות המכוונות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי ה – 7 באוקטובר.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כבר קבעה כי המלצת הדרג המקצועי היא להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית. היועמ"שית התמקדה במצבה של ישראל בזירה הבינלאומית וציינה כי חקירה על-ידי גוף משפטי נייטרלי ואובייקטיבי תשרת את מדיניות החוץ ואת מעמדה של ישראל בעולם. היא המליצה על המהלך דווקא לעת הזו – באמצע המערכה.  מזכיר הממשלה מיהר לדחות את הפניה בנימוק שלא הגיע העת להקמת ועדת חקירה, שכן המערכה הצבאית בעיצומה. לא ברור אם מזכיר הממשלה התייחס להנמקותיה של היועמ"שית אם לאו. מכל מקום, ברור שעמדתו מושפעת (או נקבעת…) על-ידי ראש הממשלה שבעת האחרונה מנסה למצוא דרך להקמת ועדת חקירה שלא יעמוד בראשה שופט ואשר תמונה על-ידי נשיא המדינה. טוב עשה הנשיא שמיהר לציין שהוא לא יהיה שותף למהלך זה.

מכתבה של היועמ"שית מזכיר לי את מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לימים שופט בית המשפט העליון, בימים שלאחר סיום מלחמת לבנון השנייה (אוגוסט 2006).

מזוז סקר בפני ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, את הדרכים החוקיות לבצע חקירה של מערכה מעין זו וקבע, בדומה לבהרב-מיארה, אך 18 שנים לפניה, כי "דרך המלך היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית". דומה שלשומרי הסף מהייעוץ המשפטי אותו חוט שדרה מוצק.

אולמרט לא קיבל את חוות הדעת והקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט אליהו וינוגרד. הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית. בג"ץ, בפרשת "אומץ" דחה את העתירה ברוב של 4 נגד 3. הנימוק העיקרי לדחייה – עמדת הפרקליטות שלפיה לוועדה זו מלוא הסמכויות ומעמדה זהה למעמדה של ועדת חקירה ממלכתית. תוצאות עבודתה של ועדת וינוגרד מצדיקות עמדה זו. מי שחשב בזמנו שהשופט וינוגרד יעשה לאולמרט הנחות כלשהן לא הכיר את השופט וינוגרד, שלא חסך מביקורתו על ראש הממשלה.

אם מבקר המדינה הוא אכן אדם הגון וישר ואם בג"ץ יאפשר לו, הוא ימשיך בביקורת על הדרג המדיני. במסגרת זו הוא יכול לבחון את הפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בהשתתפות ראשי המדינה וראשי הצבא, הוא יכול לבדוק את המסמכים שהוחלפו ואת העמדות שהוצגו. כך תונח התשתית לבדיקת הדרג הצבאי, גם כן, שהרי יומה של בדיקה זו יגיע גם יגיע.

סביר להניח שהצעתה של בהרב-מיארה, כמו ההצעה להקים ועדת חקירה ממלכתית שהניח בני גנץ על שולחן הממשלה, לא תתקבל, והסיכוי שממשלה זו תקים ועדה מעין זו קלוש – שלא לומר אפסי.

מסקנה אחת מתבקשת היא ששומרי הסף אז (2006) כהיום (2024) ממשיכים לנסות ולהראות לנו מהי הדרך הנכונה. ספק אם הם מצליחים, אך עלינו לשמור עליהם מכל משמר ואף לחזקם.