תחקיר לא מספיק – דרושה חקירה!!!

דברים אלו נכתבים בשעות בהם פורסמו פרטי התחקיר שערך צה"ל ואשר הוצגו  לחברי קיבוץ בארי אודות אירועי אותה שבת נוראית. דמם של 101 חברי הקיבוץ שנרצחו זועק אלינו מן האדמה. 29 מחברי הקיבוץ נחטפו ו – 11 עודם בחיים. מהתמונות נשקפים אלינו שרידי 150 הבתים והמבנים שנהרסו ונשרפו, אות לאסון החמור ביותר שידע העם היהודי מאז שואת יהודי אירופה.

כבר בבוקרו של יום חמישי זה (11.7.24, בתוכנית של עמרי אסנהיים ומאיה ראכלין) סיכם רמי גולד, חבר כיתת הכוננות של בארי את הדברים במילים פשוטות ומצמררות "הצבא בגד בנו, הצבא נטש אותנו, נלחמנו לבד 12 שעות".

חלקי הפאזל מתחילים ליצור את התמונה שעדיין אינה סופית אבל ממדי הכשל הולכים ומתבהרים וצה"ל, יש לומר באומץ, מתייצב מול הקהילה הפגועה, מתאר את מה שקרה ומודה שרמי גולד צדק. הצבא לא היה בבארי (ובכלל העוטף) באותה שבת נוראה ועוד אנחנו מצפים לאמירה ברורה באשר לפגזים שנורו על ידי טנק של צה"ל לביתו של פסי וגבו קרבנות רבים מקרב חברי הקיבוץ.

מן הראוי להבהיר שמה שהוצג לחברי קיבוץ בארי ולציבור איננו "תחקיר" על פי פקודות הצבא. מפקד חיל האויר לשעבר האלוף אליעזר שקדי כתב כי תחקיר צה"לי חייב לענות על שלוש שאלות – מה קרה? למה זה קרה? מה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב? (בספר "למה, מי זה מייקל?). התחקיר על בארי עוסק אך ורק בשאלה הראשונה ועל פי עדויות שנשמעו לאחר פרסומו – באופן חלקי ולא ממצה. מסתבר שגם העובדות שנויות במחלוקת ונותרו שאלות רבות שטרם נתנו עליהן תשובות ועוד לא הגענו לשני המרכיבים הנוספים של התחקיר.

אשר על כן, צריך לומר באופן הברור ביותר – החברה הישראלית אינה יכולה להסתפק בתחקירים מעין אלו שערך צה"ל. תחקיר בארי הוא חלק קטן מתמונה כוללת של כשל מכפיר של הדרג המדיני והדרג הצבאי. אירוע ה – 7 באוקטובר לא החלו במתקפת החמאס על בארי. הם החלו הרבה קודם לכן בהחלטות מושכלות של הדרג המדיני למממן, לתחזק ולחזק את החמאס על חשבון הרשות הפלסטינית, כדי לחסום כל אפשרות לקידום הפתרון של שתי מדינות. לכך יש לצרף את העיוורון והקיבעון של המודיעין שאימץ את הערכת המצב של הדרג המדיני לפיו החמאס מורתע. הדרג הזה לא ניסה לאתגר את מקבלי ההחלטות ולא הפעיל את עיקרון ה"איפכא מסתברא". לכן משיושלם הפאזל של בארי הוא יהיה מרכיב חשוב אבל קטן בפאזל הגדול והחשוב של הכישלון הגדול של כל מקבלי ההחלטות החל מראש הממשלה וכלה באחרון המפקדים בשטח (אלו שהיו יכולים לקבל החלטות ולא קיבלו).

אני מניח שמכונת הרעל תתחיל בפעולה והתחקיר ישמש בידה ככלי נשק. מכונה משומנת וממומנת זו מנסה לכל אורך המערכה הזו  לנעוץ סכינים בגבם של המפקדים והלוחמים ולהטיל עליהם את כל האחריות תוך שהם מוציאים מהמשוואה את הדרג המדיני והעומד בראשו.

לכן התחקיר אינו מספיק דרושה חקירה ברמה של ועדת חקירה ממלכתית אשר יינתן לה מנדט נרחב לחקור גם את הדרג המדיני וגם את הדרג הצבאי. ועדה אשר לא תסתפק בחקר אירועי אותה שבת אלא תחזור אחורה לימי הקמתו של החמאס ומערכת היחסים שנרקמה בינו לבין אלו שהזרימו לו כספים רבים.

אסור לה לוועדה זו לחזור על השגיאות של ועדת אגרנט שנמנעה מלחקור את 6 השנים שחלפו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים ונמנעה לשאול את עצמה את השאלה האם ניתן היה למנוע את המלחמה?

ועדת החקירה אמורה לבדוק את השאלה מה הייתה תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, ככל שהייתה כזו, ומדוע קרסה? היא גם תבחן את השאלה היכן היה הצבא ב – 7 באוקטובר 2023? כאן צריך לומר – 50 שנים קודם לכן, ב – 7 באוקטובר 1973, אחרי הפתעת יום הכיפורים) היה לנו צבא, כפי שכותב פרופ' אורי בר-יוסף בספרו "התאוששות".

בתחקיר בארי נעשה ניסיון אמיץ של הצבא ליתן מעט מרפא לנפשות הדואבות של חברי בארי. אך גם הם יודעים וכך גם הודיעו בפמבי כי אין די בכך ודרושה חקירה ברמה של ועדת חקירה ממלכתית.

אם החברה הישראלית תסתפק בתחקירים של צה"ל, יסודיים ככל שיהיו, ולא תחקור את האירועים לעומק, באמצעות גורמים בלתי תלויים וכאלה שאינם קשורים, תהיה הכתובת כתובה על הקיר והאסון הבא יהיה בלתי נמנע.