ערב של שמחה מהולה בעצב

יצחק רבין המתין עד שקפטן מכבי תל אביב טל ברודי הניף בבלגרד, בפעם הראשונה בתולדות המועדון, את גביע אירופה לאלופות בכדורסל. ובעוד ישראל צוהלת, עלה רבין לשידור בטלוויזיה מול יעקב אחימאיר והודיע על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה בשל פרשת חשבון הדולרים.

שני האירועים התרחשו באותו ערב, ה-7 באפריל 1977.

במידה רבה היה זה ערב של שמחה מהולה בעצב. יחד עם זאת, התפטרותו של רבין ויציאתו לחופשה מידית (הממשלה הייתה ממשלת מעבר ולמעשה רבין לא יכול היה להתפטר ממנה) ביטאה את מעמדו האיתן של שלטון החוק והשוויון בפני החוק; היא חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, וסימנה את דרכו של אהרן ברק במסלול שהוליך מעמדת היועץ לנשיאות בית המשפט העליון.

שני האירועים היוו איפה אבני דרך ונקודות ציון חשובות בחיי החברה הישראלית.

הזכייה בגביע אירופה הייתה ההישג הגדול ביותר של הספורט הישראלי עד אותו מועד. זו הייתה שנה מופלאה באשר כחודשיים קודם לכן, בווירטון בבלגיה, הביסה מכבי תל אביב את ענקית הכדורסל צסק"א מוסקבה, במשחק שבסופו טבע טל ברודי את המשפט "אנחנו במפה ונשאר במפה. לא רק בספורט – בהכל".

מאותה שנה הפכה מכבי לאחת מהקבוצות הגדולות של הכדורסל האירופי, מעמד שהיא מחזיקה בו עד היום. היו קבוצות שנעלמו והיו כאלה שלא שרדו, אבל מכבי נמצאת באותו מקום וזוכה לאותו מעמד מכובד כמו הגדולים והוותיקים במועדונים בעולם.

שלטון החוק "על המפה"

כחודש לפני אותו ערב, ב-15 במרץ 1977, חשף העיתונאי דן מרגלית את העובדה שלבני הזוג רבין היה חשבון דולרים בארצות הברית, מתקופת כהונתו של רבין כשגריר בוושינגטון. המידע הגיע למרגלית מקצין הביטחון של השגרירות.

משהתברר שבחשבון היו כ-20,000 דולר (סכום שהיה גבוה מהסכום של 5,000 דולר שהיה מאפשר לסיים את הפרשה בכופר) החליט ברק להעמיד לדין את לאה רבין ודרש את התפטרותו של יצחק רבין, שלא היה מוכן לתת לרעייתו לשאת לבדה באחריות. לגבי רבין הסתפק ברק בתשלום כופר, באשר סבר כי נענש דיו בעצם ההתפטרות. העובדה שמדובר היה בכופר אפשרה לרבין לשוב ולהתמודד על תפקיד ראש הממשלה.

יצחק רבין לא היה היחיד מבין אנשי הצמרת הפוליטית שנחקרו והוענשו בתקופת ברק. הראשון היה אשר ידלין, שהיה מיועד לשמש כנגיד בנק ישראל, הורשע בשוחד ונדון לחמש שנות מאסר. ברק אף הורה על המשך חקירת המשטרה של שר השיכון אברהם עופר אשר כתוצאה מכך התאבד.

בפרשת ידלין טבע ברק את הביטוי "דין ידלין כדין בוזגלו" כדי להדגיש את עיקרון השוויון בפני החוק. לימים, כנשיא בית המשפט העליון היה זה אהרן ברק אשר החל ב"מהפכה החוקתית" – העדפת זכויות האזרח וחירויות הפרט.

בתקופת כהונתו השניה של רבין כראש ממשלה נקבעה בבית המשפט העליון "הלכת פנחסי" לפיה שר המואשם בפלילים אינו יכול לכהן כשר. בדיון זה, בהרכב של 5 שופטים, שימש ברק כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון וכתב את אחד מפסקי הדין המרכזיים.

ושוב, כהרגלנו, נציין כי כל קשר בין הדברים לאירועי הימים האלה – מקרי בלבד…

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן