צעירים חסרי מנוח: 50 למכתב השמיניסטים

החודש לפני 50 שנים נשלח לראש הממשלה גולדה מאיר מכתב השמיניסטים. זה היה אירוע מכונן בתולדות המחאה החברתית בישראל, שעד אז, ככל שהייתה כזו, התמקדה בנושאים כלכליים וחברתיים. בפעם הראשונה אותגר בגלוי על ידי בני נוער האתוס הישראלי הבלתי מעורער – הגיוס לצה"ל.

באותם ימים אני כבר לא הייתי שמיניסט, "פספסתי" את האירוע. הייתי טירון במחנה סבסטיה בשומרון (כן השנה זו גם שנת היובל לגיוס שלי לצה"ל ואני עדיין לא משוחרר…). מלחמת ההתשה התחוללה במלוא עוזה כבר כמעט 3 שנים וגבתה בצד הישראלי 986 קרבנות. ב-12.4.1970 נפל בקרבות בסואץ מאיר סמית, החלל הראשון מהמחזור שלי בבית הספר תיכון עירוני א' בתל אביב. במישור המדיני עמדה לדיון תכנית רוג'רס, אשר נדחתה על ידי ממשלת ישראל.

בחודש מרץ 1970 פנה נחום גולדמן, אז נשיא ההסתדרות הציונית, לממשלה. הוא ביקש למנותו כשגריר מיוחד כדי שיוכל להיפגש עם נשיא מצרים גמאל עבד אל- נאצר, ולשאת ולתת על שלום. הממשלה דחתה את יוזמת גולדמן ועל רקע זה פרצה סערה ציבורית. הביטוי העז ביותר שלה היה מכתב ששלחו 56 שמינסטים, תלמידי בתי הספר התיכוניים בירושלים, שבראשם ומי שארגן את המכתב היה שמואל שם-טוב, בנו של ויקטור שם-טוב, שר הבריאות בממשלת גולדה. המכתב נשלח לראש הממשלה ולעיתון 'הארץ'.

כבוד ראש הממשלה,

אנו קבוצת תלמידי תיכון, העומדים בפני גיוסנו לצה"ל, מוחים על עמדת הממשלה בפרשת השיחות גולדמן-נאצר.

עד עתה האמנו שאנו הולכים להילחם ולשרת משך שלוש שנים כיוון ש"אין ברירה". לאחר פרשה זו הוכח שגם כשיש ברירה, ולו הקטנה ביותר, מתעלמים ממנה.

לאור זאת אנו, ורבים אחרים, מפקפקים כיצד נוכל להילחם במלחמה תמידית חסרת עתיד בזמן שממשלתנו מכוונת את מדיניותה כך שסיכויי השלום מוחמצים.

אנו קוראים לממשלה לנצל כל הזדמנות וכל סיכוי לשלום.

תנו סיכוי לגולדמן!

על החתום: תלמידי תיכון בירושלים…

מלחמה או שלום: יריית הפתיחה

כפי שכותבת פרופ' חנה יבלונקה, בספרה "ילדים בסדר גמור", זו הייתה הפעם הראשונה שתלמידי תיכון הם המוחים וזו הייתה הפעם הראשונה שהמחאה כוונה כנגד מה שנחשב כ"פרה קדושה, בהוויה הישראלית – הגיוס לצה"ל". מובן שהמכתב עורר סערה ציבורית וקמו לו מתנגדים רבים, גם צעירים, שראו בשירות בצה"ל לא רק חובה אלא גם זכות גדולה.

שם-טוב וחבריו לא ניחנו בחוש הנבואה. הם גויסו כעבור מספר חדשים וכאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים חלקם כבר היו אנשי מילואים. במבט לאחור אין כמעט מחלוקת כי הסרבנות של גולדה מאיר וממשלתה והתנגדותם לכל הסדר מדיני הייתה בין הגורמים העיקריים למלחמה.

מכתב השמיניסטים נתן את האות למחאה ציבורית שבמרכזה נושאי חוץ וביטחון, שלום או מלחמה. כאשר התייצב מוטי אשכנזי מול לשכת ראש הממשלה, בפברואר 1973 כדי לדרוש את פיטורי שר הביטחון הייתה הקרקע מוכנה למחאה עזה, אשר בסופו של יום הביאה לנפילת ממשלתה של גולדה מאיר.

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן