5 ביוני 1967: היום הראשון של מלחמת יום הכיפורים

לא, לא מדובר בטעות דפוס או בכשל היסטורי. הכותרת נבחרה בקפידה, וההסבר יובא בהמשך.
ב-5 ביוני 1967 בשעה 07:45 החל מבצע "מוקד". בגל הראשון של תקיפת מטוסי חיל האוויר נפגעו 197 מטוסים מצריים והוצאו מכלל שימוש 6 שדות תעופה. באותה שעה נתן מפקד פיקוד הדרום אלוף ישעיהו (שייקה) גביש את הפקודה "סדין אדום", ושלוש אוגדות נעו לתוך חצי-האי סיני.

ששה ימים לאחר מכן מצא צה"ל את עצמו על גדות תעלת סואץ, בפאתי דמשק ועל שפת הירדן. גם ירושלים, הבירה שהייתה מחולקת, שוחררה ואוחדה. הניצחון במלחמת ששת הימים, שהגיע אחרי שבועות ארוכים של המתנה מורטת עצבים, היה ניצחון צבאי מפואר שהביא עמו פרץ של שמחה ואופוריה של מנצחים בחינת "אין עלינו" ו"אין מי שיוכל לנו".

אני טוען, וכנראה שאינני היחיד, שזרעיה וכשליה של מלחמת יום הכיפורים ניטעו באותם ששה ימים ביוני 1967, ונבטו כעבור 6 שנים באוקטובר 1973.

"לא נעשה העדכון המצופה"

בשנת 2020, בהגיעו לגיל 91, פרסם האלוף (במיל') הרצל שפיר את ספרו "מלחמת יום הכיפורים מבט שונה", כאשר בכותרת המשנה, על כריכת הספר, רשומות השנים 1977-1967 (ההדגשה במקור – מ.ג.). חלקו הראשון של הספר מוקדש לתקופה שבין 1967 ל-1973. וכך הוא כותב:

"מלחמת יום הכיפורים, כפי שהוכנה, תוכננה ובוצעה, הושפעה רבות מתוצאות מלחמת 1967… למעשה, מדובר בהשפעה… שנמשכה מגמר מלחמת ששת הימים (כאשר מדיניות הביטחון לא עודכנה)…".

במלחמת ששת הימים היה שפיר ראש המטה של "אוגדת הפלדה", עליה פיקד האלוף ישראל טל. במלחמת יום הכיפורים הוא היה ראש אכ"א, ולאחר מכן שימש כראש אג"ם וכמפקד פיקוד הדרום.

אבל דווקא איש הצבא כותב את המשפט הבא: "במצב זה (המצב שנוצר בתום מלחמת ששת הימים – מ.ג.) הדרג המדיני והדרג הצבאי נדרשים לבצע הערכת מצב לאומית מדינית-צבאית מעודכנת, שתבחן ותעריך את המצב החדש שנוצר". האם זה נעשה? על כך עונה שפיר –

"…ההכנות והקביעות המוקדמות שנעשו לקראת מלחמת יום הכיפורים על ידי הדרג המדיני והצבאי, ואחר כך ניהול המלחמה עצמה, בעיקר ראשיתה, מעידים… שלא נעשה העדכון המצופה במדיניות הביטחון ובתורת הביטחון לאחר מלחמת ששת הימים, ולא ניתנו המענים הדרושים לנושאים שחייבו הערכת מצב לאומית עדכנית".

שמישהו יעדכן את הצבא…

אני יכול להוסיף, מנקודת מבטי כחוקר, שלא נעשה שימוש בהישגי מלחמת ששת הימים במישור המדיני, וכי העובדה שאנו מקיימים היום שיח פוליטי נוקב בסוגיה של סיפוח כן או לא מעידה על כך.

לכך יש להוסיף כי הישגי מלחמת ששת הימים והדרך בה הושגו הביאו להשחתת המידות בהתנהלותה של החברה הישראלית שחטאה בחטא היוהרה, זחיחות הדעת והשחצנות. אלו מילים שחוקרי מלחמת יום הכיפורים וגם ועדת החקירה שהוקמה כדי לחקור את כשליה – ועדת אגרנט – השתמשו בהם במסגרת הניסיונות להסביר את הכשל המודיעיני ואת חוסר המוכנות הצבאית.

גם היום, 53 שנים אחרי מלחמת ששת הימים, אין לישראל תפיסת ביטחון סדורה ומעודכנת. לקחי המערכות הצבאיות לא נלמדו דיים (שפיר כותב כי ביקש לערוך סיכום צה"לי של מלחמת יום הכיפורים אולם שר הביטחון משה דיין סרב, עמ' 10-9 בספר), הכשלים חוזרים בזה אחר זה והליקויים אינם מתוקנים.

הנה לכם דוגמה עדכנית: פורסם בתקשורת כי השבוע (השבוע הראשון של יוני 2020) הנחה שר הביטחון (גנץ) את הרמטכ"ל (כוכבי) להיערך לקראת תהליך הסיפוח. בלי כל קשר לעמדה ביחס לסיפוח המדובר – האם זה רציני שמערכת הביטחון נחשפת ומתבקשת להיערך לאירוע משמעותי מבחינה ביטחונית פחות מחודש לפני התרחשותו?

אלו דברים שמזכירים במשהו את הוויכוח שהתנהל ב-6 באוקטובר 1973, בשעות הבוקר, האם לגייס מילואים אם לאו. למרבה הצער – כמאמר קהלת – "מה שהיה הוא שיהיה אין חדש תחת השמש".

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן