על פוגרום קיילצה, או: למה אבא שלי שנא את הפולנים

אבא שלי שנא את הפולנים יותר מאשר שנא את הגרמנים. האמירה הזו מחייבת הסבר. חלק מההסבר מצוי בעובדה שביום ה-4 ביולי 1946, יותר משנה אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, ביצעו הפולנים טבח ביהודי העיר קיילצה. בפוגרום נרצחו 47 יהודים ועוד 80 נפצעו.

קיילצה היא עיר הולדתו של אבי. הסבא שלי, יהודי חרדי, איש אגודת ישראל, החליט בשנת 1935 לאסוף את משפחתו ולעלות לארץ ישראל. לדעתי, בחוש נבואי מופלא, הוא הבין שאין טעם להישאר בפולין, בחינת ראה את הנולד.

הם הגיעו לארץ, הסבא והסבתא שלי וששה מילדיהם. שני אחים ואחות של אבי, שהיו בוגרים יותר ובעלי משפחה, נותרו בקילצה. עד היום גורלם איננו ידוע.

ביום הפוגרום הושמעה הטענה שבבית אחד מוחזק ילד נוצרי וכי נלקח ממנו דם לצורך עירוי. השמועה הזו הביאה להתססה של המונים, מגובים בכוחות צבא ומשטרה, שפרצו אל הבית, ירו בנמצאים בו והרגום. פעולות הרצח נמשכו לאורך היום עד שעות אחר הצהרים המאוחרות, אז הגיעו יחידות צבא שהביאו לסיום הרצח.

הנרצחים, ברובם ניצולי שואה. בקיילצה היו ערב השואה כ-27,000 יהודים (בגטו קילצה), מתוכם כ-2,000 נשלחו למחנות עבודה והיתר חוסלו במחנות ההשמדה. נרצחי הפוגרום היו כאלה ששרדו את הזוועות.

הלאה, לישראל

לפוגרום קיילצה משמעות רבה מעבר לאירוע הספציפי. לא רק גילוי של אנטישמיות פולנית ואכזריות מאין כמותה.

בין שורדי השואה היו כאלה שרצו לחזור לעיירה שלהם ולהחזיר עטרה ליושנה בפולין. פוגרום קיילצה שכנע גם את התנועה הזו שהמקום היחיד ליהודים הוא ארץ ישראל (צריך לזכור ששעריהן של חלק מהמדינות היו נעולים בפני מהגרים מאירופה). העולים מאירופה, אחרי המלחמה, היוו תוספת משמעותית לכוח המגן העברי בארץ ונטלו חלק נכבד במלחמת השחרור, אך זה כבר נושא אחר שעליו נרחיב בפעם אחרת.

בעוונותי הרבים, בעבר ניסיתי לבדוק את האפשרות לקבל דרכון פולני. אלא שאז הסתבר שכיוון שאבא שלי שירת בצה"ל במלחמת העצמאות הדבר בלתי אפשרי. אני מניח שאבי היה מתהפך בקברו אם היה יודע על הרצון שלי. מהשמיים ידעו שהוא שנא את הפולנים יותר מששנא את הגרמנים, ומנעו ממני את הדרכון הזה. וטוב שכך…

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן