וידאו-בלוג: הלוחמים בלבן והלוחמים בחאקי // מוטי גלוסקה
אילוסטרציה. שאטרסטוק
אני רוצה לדבר על הלוחמים בלבן והלוחמים בחאקי.
בשתי חזיתות נלחמים היום הצעירים שלנו: מתמחים ברפואה נלחמים בחזית הקורונה, בחזית המגיפה, והלוחמים בחאקי נלחמים בחזיתות השונות ובתוך הארץ פנימה. לפני מספר ימים, כשתקפתי את המערכת על עומס העבודה המוטל על המתמחים, ועל המשמרות של 26 שעות, וניסיתי להשוות את זה לתנאי הפנסיה המפליגים של אנשי הקבע, חטפתי "מנה" דווקא מאחד החברים שלי, שטען שאני משתלח באנשי הצבא ואיך אני מעז לעשות את זה.
שתי ידיעות שפורסמו מאששות את הטיעון שלי במידה מסויימת. הראשונה נוגעת למתמחים שככל הנראה סיימו את המאבק הקשה שלהם בניצחון, גם אם זה ניצחון חלקי ויקח מספר שנים. עצם ההכרה של המערכת והניסיון ליצור מתווה שיביא את העניין לאיזון שבין למידה ליכולת לתפקד אחרי 20-16-18 שעות התמחות הוא הישג שיש לברך עליו.
מאידך התבשרנו על העלאת שכר חיילי החובה. הדרך הזו שהצבא נקט בה מעוררת תמיהה. אם וכאשר רצו להעלות את שכר חיילי החובה, היה צריך להעלות את הנושא יחד עם כלל הבקשות הנוגעות לתקציב הביטחון והתוספות (הבלתי חוקיות) המשולמות לאנשי הקבע בשנים האחרונות. העלאת הבקשה להעלות את שכר חיילי צבא החובה אחרי שהתקציב כבר נסגר מעידה על חוסר רצינות.
ובמובן הזה אני חושב שהלוחמים בלבן והלוחמים בחאקי נמצאים באותה סירה: חוסר הכרה ראוי מצד החברה שלנו בעיסוק שלהם, בתפקיד שלהם ובמה שהם עושים בפועל. שכר חיילי החובה הוא ביזיון. צרכי החיילים עולים, ההורים מוציאים מכסם כספים רבים גם על ציוד שהצבא היה צריך לספק ועוד.
אותו דבר סיפור המתמחים: ברור היה ש-26 שעות זו משמרת בלתי מתקבלת על הדעת. ואני מקווה שאחרי שיקצצו להם את שעות המשמרת הם לא יגלו שהתלוש הממילא-מצומק שלהם לא יצטמק עוד יותר.
להמשך צפו בוידאו בלוג המלא מאת מוטי גלוסקה >>>
מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.
אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן
