שוב נחשף מחדל. פרסום מרתק של יואב זיתון ב'ידיעות אחרונות' ואתר ynet על המוכנות, ואולי נכון יותר לומר על חוסר המוכנות של אוגדה 319, האוגדה המופקדת על לחימה בגזרת לבנון, לקראת המערכה הבאה מעלה על סדר היום – פעם נוספת – את סוגיית המצב הרעוע ביחידות מחסני החירום (הימ"חים) בצה"ל. על פי הפרסום נדרשה פניה לבית המשפט כדי לקבל אישור לפרסם את החומר, ולמזלנו בית המשפט נקט בגישת "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר...".

"מבצע קרקעי בעזה הוא בלתי נמנע", כך טענו רבים עם סיום סבב הלחימה האחרון בעזה נגד הג'יהאד האסלאמי (נובמבר 2019). קולות מן הסוג הזה נשמעו גם בקרב חברים בקבינט המדיני-ביטחוני, חלקם טוענים זאת עוד משעה שמבצע 'צוק איתן' היה בעיצומו. מה שלא נשמע מצד אותם קולות הוא מה הצעד הזה אמור להשיג. אילו מטרות הוא אמור לשרת? במילים אחרות: מה קורה ביום שאחרי?