שאלת גיוס החרדים היא רק חלק משאלה רחבה יותר המחייבת את החברה הישראלית לדיון מעמיק, לחשיבה מחודשת ואולי לשינוי תפיסות עולם בסיסיות. השאלה במובנה הרחב היא – האם צה"ל הוא עדיין צבא העם, שכולם משרתים בו בסדיר או במילואים? או שמא העיקרון הזה, שהיה עיקרון יסוד מאז הקמת המדינה, נמצא בתהליך של שבר – שלא לומר ריסוק מוחלט?

לדעתי נכללו בנאומו כל המרכיבים של האסטרטגיה הביטחונית, כראוי. אולם נעדרו ממנו ההיבטים הנוגעים לביטחון הלאומי הכוללים קביעת סדר עדיפויות לאומי. אולי צריך לבחון את אמירתו של הרמטכ"ל לפיה סדר העדיפויות שלו הוא "תותחים במקום גרביים".

מן הראוי היה שאלו המתיימרים להיות ממשיכי דרכו יכירו את השקפת עולמו בכל הקשור ליחסים בין הלאום היהודי ללאום הערבי בארץ ישראל.

צר לי על מה שעוברים בימים אלה הרמטכ"לים לשעבר בארץ אוכלת יושביה, ובעיקר את הטובים בבניה. לא שאני מתפעל מהביצועים שלהם בעולם הפוליטי, אבל בבסיסם הם אנשים טובים שהקדישו את מרב שנותיהם לשירות המדינה. ובזמן שחלק מאיתנו עשו לביתם הם התרוצצו על הגבעות. האמת היא שזו שאלה מעניינת, כיצד האנשים שהובילו את הצבא המורכב והחזק במזרח התיכון אינם מצליחים להמריא בשדה הקרב הפוליטי והציבורי.

התמונות קשות לצפייה: היום, ה-7 בינואר 2021, ירשם בהיסטוריה כיום שבו נכבש בנין הקפיטול בוושינגטון על ידי תומכי טראמפ. הפורעים התיישבו על כסאותיהם של סגן הנשיא, צירי הקונגרס והסנאט, שפונו מהאולם. הישיבה חודשה לאחר כמה שעות, וב-11:00 (שעון ישראל) אישרו בתי הנבחרים את בחירתם של ביידן והאריס כנשיא וסגנית הנשיא של ארצות הברית.