גם המתמחה בבית החולים שומר על הביטחון שלנו. למה אנחנו לא שומרים עליו?
אסור להתעלם; צילום מסך מהפוסט הוויראלי של בתי ד"ר שני גלוסקה
"בכל מתקנא אדם חוץ מבנו ותלמידו" – פוסט שהעלתה בתי, ד"ר שני גלוסקה, זכה כבר לאלפים רבים של לייקים ושיתופים, ואני אכן גאה ולא מקנא. שני כתבה על מצוקת הרופאים במחלקה הפנימית בבית החולים איכילוב, והפוסט הפך ל"וויראלי" ברשתות החברתיות וזכה תוך פרק זמן קצר למאות תגובות והתייחסויות. קראתי אותו שוב ושוב, ואז נתקלתי אתמול (16.12.19) בידיעה על ה"אקזיט" הענק שעשתה חברה ישראלית, שנקנתה ב-2 מיליארד דולר על ידי אינטל. הפער פשוט מהמם.
כשאלה פני הדברים אינך יכול שלא לשאול את עצמך כיצד מתיישבים הדברים, והאם הקשישה במסדרון של בית החולים והמתמחה המטפלת בה שייכות לאותה מדינה ולאותה חברה המספקות את המוצר שישנה את אורחות חיינו (הוא מושא ה"אקזיט").
לצערי, כיוון שאין לי תשובות טובות לשאלה מורכבת זו אני פונה מיד לתחום הביטחון הלאומי המעסיק אותי כחוקר.
קיימת אצלנו תפיסה מעוותת, לפיה ביטחון לאומי הוא רק התמודדות עם הטרור בעזה, האיומים בצפון, האיום האיראני, בניין הכוח הצבאי, מיגון הישובים, כיפת ברזל ועוד כהנה וכהנה. אנו חושבים שביטחון לאומי משמעותו צבא, מלחמה, גיוס, תקציב ביטחון, תכנית רב שנתית ועוד. הדברים מובנים לגבי חברה עליה נאמר בשיר "היא על חרבה תחיה…".
אלא שתפיסה זו אינה נכונה. ביטחון לאומי משמעותו גם חוסן לאומי, ופרושו של חוסן לאומי הוא מערכת חינוך שתלמידיה יודעים לקרוא ולכתוב טוב יותר, חברה שהפערים בין עשירים לעניים קטן יותר, שאין בה עוני בלתי נסבל; ומדינה שלא צריך 7 או 8 שנות עבודה כדי לקנות דירה. מעל לכל זו מדינה שחוליה אינם שוכבים במסדרון ושהמתמחים שלה – ובעצם כל הסגל הרפואי הנהדר הזה – אינם "נופלים מהרגליים" יום יום ואינם עושים תאונות אחרי משמרות של 26 שעות.
כל זמן שהתופעות הללו ימשכו גם ה"אקזיטים" המופלאים ביותר (כן ירבו!!!) לא יתנו לנו ביטחון טוב יותר. לכן קראו והאזינו למתמחה הזו: לא רק מפני שהיא הבת שלי, אלא משום שגם היא חלק מהמארג ששומר על הביטחון שלנו.
