אסון נחל צפית: להקים ועדת חקירה ממלכתית – לא פחות

אולי נצליח למנוע את אסון נחל צפית הבא? צילום: שאטרסטוק, אילוסטרציה.

מי שצפה במפגש הטעון בין הורי הנערים והנערות שנספו באסון נחל צפית, לבין מי שהואשמו בעבירה של המתה בקלות דעת – לא יכול היה להישאר אדיש. העימות הזה התקיים בעת שנפתח הדיון הפלילי בבית המשפט בבאר שבע. ההורים דרשו כי אלו האחרונים ייקחו אחריות ויודו בטעויות ובשגיאות, ומשלא קיבלו תגובה ביקשו להטיל על האחראים לאסון עונש ראוי.
אירוע זה הזכיר לי טרגדיה דומה נוספת שהתרחשה לפני 66 שנה, שממנו עולה קריאה לפעולה שאולי תעזור להניח את דעתם של ההורים השכולים.

ב-6 באוגוסט 1953 התרחש אסון בחוף הים של הרצליה: ארבעה תלמידי חוות לימוד שהשתייכה למועצת הפועלות ול'ויצ"ו' טבעו למוות. המוסד קלט אז בני נוער מעליית הנוער וגם ילידי ישראל, והיה בפיקוח משרד החקלאות. גופים נוספים שהיו מעורבים בפרשייה הם עליית הנוער והגדנ"ע. הממשלה הקימה אז ועדת חקירה ממלכתית, לא פחות, כדי שתחקור את נסיבות התרחשותו של האירוע, תמצא את האחראים ותמליץ על תיקונים מתבקשים.

בתום עבודה יסודית ומאומצת, שנמשכה שבועיים ימים, פרסמה הוועדה את הדו"ח שלה. היא מצאה, בין יתר הממצאים, כשל חמור בכל הקשור לחלוקת האחריות בין הגורמים השונים שאמורים לנהל את פעילות הפנימיה ולפקח עליה – ביניהם המוסד עצמו, הגדנ"ע וכד'. יודגש כי האחראים על המחנה והשחייה בים לא נמצאו אחראים לאסון.

ועדת חקירה: תמרור אזהרה לעתיד

מדוע נזכרתי באירוע זה, שאליו נחשפתי במסגרת המחקר שאני עורך על עבודתן ופעילותן של ועדות חקירה?

כיוון שמי שהאזין היטב להורי הנערים והנערות שנספו באסון נחל צפית יכול היה לשמוע שההורים אינם מחפשים רק את הענישה (או במילה בוטה יותר – נקמה), אלא הם מבקשים חקירה בלתי תלויה בכל הקשור לפעילות המכינות הקדם צבאיות כדי שאסונות כאלה לא יתרחשו בעתיד.

להורים אלו, שהם בעלי מערכת ערכים נעלה (כפי שילדיהם חונכו לה), ברור שהעניין האישי יתברר בבית המשפט בהליך שהם יהיו שותפים לו כעדים או כצופים. אולם בהליך זה לא תתברר שאלת האחריות לפעילות המכינות, שאלה שאינה ברורה עד עצם היום הזה: האם מדובר בגוף פרטי או מדובר גוף שמצוי תחת חסות הרשויות – בין אם משרד הביטחון ובין אם משרד החינוך – שני משרדים שעד כה התנערו מכל אחריות?

אזכיר כאן כי גם ועדת אגרנט מצאה, בתום חקירתה את מלחמת יום הכיפורים, כי קיים חוסר מהותי בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והצבא ובין ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. בעקבות מסקנה זו חוקק חוק יסוד: הצבא. לימים תוקנו ועודכנו סמכויות הקבינט המדיני ביטחוני.

הורי הנספים באסון נחל צפית צודקים בדרישתם. העובדה ששני האחראים יישאו בעונש, ככל שבית המשפט יחליט כך, לא תבטיח שאסון דומה לא ישנה כל עוד לא יוגדרו כראוי תחומי הסמכות והאחריות, מנגנוני הפיקוח וכללי הבטיחות. מדהים לראות כיצד חלק מאותם כשלים עליהם הצביעה ועדת החקירה שפעלה בשנת 1953 חזרו על עצמם באסון נחל צפית.

ימצא מי שישאל: אם כך מדוע להקים ועדת חקירה אם איננו מיישמים את המלצותיה ואם ההיסטוריה חוזרת? ובכל זאת – חקירה יסודית ובלתי תלויה יש בה כדי להציב תמרורי אזהרה לעתיד, להכריח את מקבלי ההחלטות לשנות את התנהגותם ואולי למנוע את התרחשות הכשל הבא.