מה ראו בגין וסאדאת, שאחרים פספסו

עודנו עוסקים במגיפה המשתוללת ובמשבר הפוליטי, והנה נשכח מאיתנו שהיום, ה-26 במרץ, ימלאו 41 שנים לחתימת הסכם השלום עם מצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון. במסגרת נאומו אמר אז מנחם בגין את המשפט המפורסם: "לא עוד מלחמות, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד דמעות". הלוואי שנבואתו היתה מתגשמת במלואה.

אלא שהאמת צריכה להיאמר: השלום מול מצרים נשמר בקפידה רבה. ישראלים טיילו בקהיר ושזפו את גופותיהם במרחבי סיני. אבל השלום עם מצרים הוא הרבה יותר מטיולי תיירים – הוא נכס אסטרטגי ומרכיב חשוב בין מרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל.

במבט לאחור, תהליך השלום עם מצרים החל בסמוך מאוד, אם לא מיד, לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. מלחמה נוראה זו פרצה 6 שנים לאחר שהסתיימה מלחמת ששת הימים – שש שנים שבהם מנהיגי ישראל ומצרים והמתווך האמריקני הנרי קיסינג'ר ניסו להביא את הצדדים לכלל הסדר.

שנים לאחר שפרצה מלחמת יום הכיפורים למדנו שהאסטרטגיה של הנשיא סאדאת הייתה ברורה – הוא שאף להשיג אחיזה ממזרח לתעלת סואץ, להראות שצבאו יכול להכות בצבא הישראלי וכך להתחיל במהלך שסופו – הסכם השלום.

הסכם השלום עם מצרים, שהושג אחרי מאבק פנימי קשה בישראל, הוא פרי מנהיגותו של מנחם בגין ומהלכיו של משה דיין. האיש שהיה אחראי במידה רבה לכשלי יום הכיפורים השיג את ההסכמות הבסיסיות במגעיו עם חסן מלך מרוקו. במקרה זה האופוזיציה כולה תמכה בבגין ובהסכם והיה בכך כדי להקהות את עצמת ההתנגדות מתוך מחנהו של בגין פנימה.

המשך המדיניות באמצעים אחרים

מלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה האחרונה שישראל נלחמה מול מדינות ריבוניות. מאז היא נאבקת בארגונים תת-מדינתיים. במלחמת לבנון הראשונה מול אש"ף, במלחמת לבנון השנייה מול החיזבאללה ובעת האחרונה מול החמאס בעזה.

בשתי המערכות האחרונות בלבנון היה הגבול הדרומי עם מצרים שקט לחלוטין וצה"ל יכול היה להשקיע את מלוא עצמתו במערכה בזירת הצפון. עובדה זו היה המהווה נכס אסטרטגי אליבא דכל הגורמים העוסקים בתחום לרבות אמ"ן. שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים נמשך לאורך שנים ויש לו גם ביטויים בתחומי הכלכלה.

הסכם השלום עם מצרים, שבא בעקבות שנים ארוכות של שפיכות דמים בשתי המדינות, מוכיח את צדקת האמירה של קארל פון-קלאוזביץ שלפיה המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים – במקרה זה הקדימה המלחמה את הסכם השלום. במקרה זה היה זה דווקא אנואר סאדאת שהתווה מדיניות של מלחמה: השגת ראש חץ במזרח תעלת סואץ כהקדמה למשא ומתן, שסופו באותו יום אביבי על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון.

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן