ומה היה אומר ז'בוטינסקי בסיור בנצרת?
היה חותם על חוק הלאום? ז'בוטינסקי על רקע נצרת
כה אמר זאב ז'בוטינסקי: "בכל קבינט שבו ישמש יהודי במשרת ראש ממשלה, תוצע משרת סגן ראש הממשלה לערבי ולהיפך…"
בימים אלה טוענים רבים כי הם-הם המייצגים האותנטיים של משנת מקים התנועה הרביזיוניסטית. אולי זהו הזמן לחזור לעיקרי משנתו, כפי שהועלו על ידי פרופ' אריה נאור (לשעבר מזכיר הממשלה) במסגרת מחקרו "המתווה החוקתי של זאב ז'בוטינסקי למדינה היהודית בארץ ישראל" (עיונים בתקומת ישראל, אוניברסיטת בן גוריון), ואני עושה זאת בלי כל קשר לאירועי היום.
"שוויון זכויות גמור"
אמת, הדיון במשנתו של ז'בוטינסקי אמור להיעשות מתוך ראיה כוללת של השקפת עולמו בקשר לדמותה של המדינה היהודית לכשתקום. אבל גם מייסדי המדינה שלא נמנו על חסידיו של ז'בוטינסקי אימצו חלק מהשקפתו.
כמו למשל בקשר לתפיסה הביטחונית של "קיר הברזל" (איזנקוט וסיבוני, תפיסת הביטחון, המכון למחקרי ביטחון לאומי). לכן מן הראוי היה שאלו המתיימרים להיות ממשיכי דרכו יכירו את השקפת עולמו בכל הקשור ליחסים בין הלאום היהודי ללאום הערבי בארץ ישראל.
אשר על כן אביא דברים בשם אומרם מתוך אותו מחקר של פרופ' נאור. על הדמוקרטיה אמר ז'בוטינסקי כי מטרתה "להבטיח למיעוט השפעה על מהלך העניינים של המדינה. סוף סוף מיעוט אינו מורכב אלא מיחידים שנבראו 'בצלם וכדמות אלוהים'".
במצע הצה"ר הוא כתב:
"מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי, יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה. שוויון זכויות גמור של שני הגזעים, של שתי הלשונות ושל כל הדתות, ישרור במדינה העברית העתידה".
השקפת עולמו של ז'בוטינסקי הייתה שזכויותיהם של כל תושבי הארץ יהיו שוות. אין להכיר בהבדלים של מוצא אתני, השתייכות דתית ומגדר, של שפה או מעמד… הזכויות ניתנות לציבור כולו כאחד. מכאן הוא קבע את עיקרון השוויון:
"עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים, האמונות, הלשונות או המעמדות, יונהג בלי כל הגבלה, בכל המגזרים של חיי הציבור במדינה, בתנאי שלא ייעשה דבר העלול להפריע לכל יהודי מארץ זרה לשוב למולדתו – אל ארץ ישראל – וליהפך על ידי כך באורח אוטומטי לאזרח ארץ-ישראלי".
אינני בטוח אם ז'בוטינסקי היה מצביע בעד חוק היסוד "מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי" שנעדר ממנו סעיף השוויון. אינני בטוח שהוא היה מסכים עם הפרשנות הניתנת היום במקומותינו למושג "שלטון הרוב" אל מול "זכויות המיעוט" ואינני בטוח שהוא היה מתלהב מהדמות שלובשת הדמוקרטיה במדינת ישראל של ימינו.
אבל, כפי שנאמר בפתיח, כל קשר למציאת של ימינו – מקרי בלבד. ומה דעתכם?
——
מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.
אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן
