כמה עוד אפשר לכתוב על מלחמת יום הכיפורים? / מוטי גלוסקה

כבר משבאים עלינו עשרת ימי תשובה שבין כסה לעשור אני עוסק רק ביום הכיפורים ההוא. 69 ימי הכיפורים האחרים נעלמו כלא היו ונותר רק יום הכיפורים של ה-6 באוקטובר 1973. לא בכדי נאמר עליו בפיוט "נתנה תוקף", המיוחס לר' אמנון ממגנצא, "כי הוא נורא ואיום". אותו יום כיפורים טלטל אותנו טלטלה עזה ושינה את מהלך חיינו. חיי שלי לפחות.

באחת מסעודות החג של ראש השנה האחרון אמר מישהו שהוא אינו מוכן עוד לשמוע על מלחמת יום הכיפורים. אני יכול להבין אותו. יש רצון עז שלא לעסוק עוד בנושא. זה מייגע, מעייף ואולי יותר מכל – מתסכל.

אבל אני, כמו חברי גדעון אביטל-אפשטיין, סבור שמדובר ב"מלחמה שאף פעם לא די לה…" (שירו של יהודה עמיחי שצוטט על ידי גדעון בספרו 1973 – הקרב על הזיכרון). לכן בעשרת ימי התשובה, ב-48 השנים האחרונות אני עוסק אך ורק ביום הכיפורים ההוא. כנראה שלא ארפה, ויחד עם רבים טובים נתקדם לקראת שנת היובל שהרי החברה שלנו אוהבת לציין מועדים ואירועי יובל.

לאלו שהנושא היה להם לזרא (ואינני מאשים איש, זה טבעי) אציג מספר שאלות.

האם הכל כבר נכתב על המלחמה ההיא?

התשובה בהכרח שלילית.

לפי נתוני המרכז למלחמת יום הכיפורים נכתבו על המלחמה 650 ספרים בעברית ועוד 200 ספרים בשפות זרות. במספרים אלו לא נכללות עבודות הדוקטורט, הסמינריונים, החיבורים והסיכומים של תלמידי המב"ל ומאות חוברות ההנצחה והיזכור של יחידות צבאיות ולוחמים יחידים.

הנה רק בימים אלו, ממש בערב החג פורסם ספרו של פרופ' אורי בר יוסף על חיל האוויר במלחמה וכבר מתעורר לו העימות מול טייסי חיל האוויר שעד היום לא פרסם את לקחי המלחמה שלו. ימים מעטים קודם לכן השלים פרופ' יואב גלבר את חיבורו "רהב", הסוקר את התקופה שבין 1967 ל-1973 ומעלה תובנות משלו לגבי הכשל וגורמיו.

ניתן להזכיר גם את ספרו של נחום זקן, מח"ט 500, "סואץ אינה סטלינגרד", את ספרו של עמירם אזוב "הכרעה" וספרים שפורסמו בשנים האחרונות של שניים מהבכירים באותה מערכה – ישראל טל (ספר שפרסם בנו יאיר טל) והרצל שפיר שבשנתו התשעים ניסה לשפוך אור חדש על אותה מלחמה. אם כך עוד לא יבשה הדיו ועוד לא עייפו הידיים המקשיות על המקלדת ואני מניח שיהיו לנו עוד פרסומים.

האם כל החומרים כבר נחשפו?

זו השאלה השנייה, והיא שאלה נוקבת. ובכן – התשובה שלילית. לטענת המדינה יש עדיין חומרים שהם חסויים בשל שיקולים של ביטחון המדינה – כן!!! 48 שנים אחרי!!! כשחלק מהנפשות הפועלות כבר אינן בין החיים וחלק הולך ומזדקן ונפרד מאיתנו.

כך למשל מצאתי כי בארכיון המדינה מצוי תיק שכותרתו "מרדכי גזית (מי שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה – מ.ג.) מלחמת יום הכיפורים" וכשביקשתי לעיין בו נעניתי שהוא ייחשף רק בשנת 2025!!! הייתכן? מה יכול להיות סודי עד כדי כך?

אמנם, בעקבות עתירה לבג"צ של המרכז למלחמת יום הכיפורים, נחשפו בחודש יוני האחרון פרוטוקולים של ישיבות הממשלה וועדת השרים לביטחון. חלקים מהם עדיין מושחרים…אשר ליומני לשכת ראש הממשלה – אלו עדיין בבדיקה.

החוקר שבי שואל – מדוע מוסתרים עדיין מספר עמודים בעדותה של גולדה מאיר בפני ועדת אגרנט – האם זה משום שסרבה לחשוף את העובדה שהמלך חוסיין היה מקור מודיעיני? אולי זה היה נכון אז אבל היום? האם יתכן שהמלך חוסיין אמר במפורש שעומדת לפרוץ מלחמה?

יש מקום נוסף שבו גולדה מאיר מבקשת מהוועדה למחוק שם מסויים. מדוע? מיהו איש המיסתורין? האם יכול להיות שזהו דר' הנרי קיסינג'ר?

הלקחים, מה יהא עליהם

אני נאמן לדבריו של השופט לואיס ברנדייס ש"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר…". אולם להסתרת החומרים יש חשיבות לא רק לחוקרי ההיסטוריה אלא בעיקר לאלה שצריכים להפיק את הלקחים המתאימים כדי ששגיאות העבר לא יחזרו.

האם למדנו מההיסטוריה ושינינו את דרכינו? אם לא נלמד ונכיר אותה כיצד נמנע את הכשלים הבאים שהרי "עם שאיננו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון) ואנו הרי שואפים לכך שעתידנו יהיה צח ובהיר.

מכל האמור לעיל מתבקשת השאלה העיקרית – האם ניתן היה למנוע את המלחמה ההיא? עד עצם היום הזה חלוקות הדעות, ורבים, ואני בתוכם, נמשיך לעסוק בה, מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה. אך העיסוק בכך מחייב כמובן דיון נפרד.

---

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן