כשאמנון רובינשטיין חגג ואוריאל רייכמן בכה / מאת מוטי גלוסקה
אוריאל רייכמן (ימין) ואמנון רובינשטיין. צילומים: IDC ועופר עמרם CC BY SA 3.0/4.0 ויקיפדיה
חודש ספטמבר 2021 אוטוטו נגמר, אבל מתקיימים בו שני מועדים חשובים שיש לי אליהם נגיעה אישית. הראשון נערך ב-5 בספטמבר, אז חגג מורי ורבי פרופ' אמנון רובינשטיין את יום הולדתו ה-90. ב-2 בספטמבר נערך במרכז הבינתחומי בהרצליה טקס לכבוד פרישתו של פרופ' אוריאל רייכמן מתפקיד נשיא המוסד, וזאת לאחר שב-13 באוגוסט הוכר המוסד כאוניברסיטת רייכמן.
שני האישים הללו, שזכיתי ללמוד מהם וגם לעמוד לצדם במאבקים ציבוריים, עשו דברים יוצאי דופן בחברה הישראלית.
מדוע הקדמתי את רובינשטיין לרייכמן?
היה זה פרופ' רובינשטיין שבתקופת כהונתו כשר החינוך הוציא לדרך את מהלך הקמת המכללות האקדמיות. באותה שנה, שנת 1994, שוטט פרופ' רייכמן במחנה הנ"מ הישן בהרצליה וחשב על הקמת אוניברסיטה עצמאית ללא תמיכה ציבורית. סיסמתה, הוא קבע, תהיה "חירות ואחריות".
באמצע טקס הפרידה מרייכמן, במעמד מאות מורים, סטודנטים, חברי אגודת הידידים וחברים, לא יכול היה האיש החזק שניצח את הממסד האקדמי הישראלי לעצור את דמעותיו. היו אלו דמעו התרגשות על עצם האירוע ועל קריאת המוסד על שמו. הצטרפו לכך דמעות אישיות על כך שרעייתו נירה, שכפי שציין עודנה בחיים, איננה איתנו בשל מחלתה.
למדתי בשנים האחרונות סטודנט בבינתחומי, השתתפתי בכנסי הרצליה שהמוסד מארגן מדי שנה ובכנסים של המכון לחקר הטרור. אינני חושב שיש עוד מוסד שמצליח להביא לישראל כל כך הרבה מומחים בעלי שם מהעולם כולו. ספק אם יש עוד מוסד שלומדים בו בצוותא תלמידים מהעולם כולו. ספק אם יש עוד מוסד שלומדים בו בצוותא תלמידים מחו"ל, תושבי עיירות פיתוח, בני העדה האתיופית וחיילים קרביים שעבורם אנו, חברי אגודת הידידים, תורמים מלגות מדי שנה.
כרגיל במקומותינו לא נעדרת צרות העין. יש הרואים במוסד התגלמות האליטיזם. יש המתריסים נגד עלות הלימוד ויש הטוענים שאין בו מדעי הטבע ומדעי הרוח כפי שיש במוסדות הוותיקים.
צריך לבוא למוסד, כפי שאני עשיתי, לשבת בכיתות, להקשיב למרצים מהשורה הראשונה של ההוויה הישראלית, להתערבב בציבור הסטודנטים והסטודנטיות הערניים החוקרים בתחומי המשפט, הממשל, הפסיכולוגיה, העסקים והקיימות, ולהבין שהדרך אליה יצא רייכמן בשנת 1994 מבשרת אולי חזרה אל החזון הציוני האמיתי שבשנים האחרונות נדחק לקרן זווית.
עד 120
ולבסוף, אשרי שזכיתי להיות תלמידו של פרופ' רובינשטיין בשנה הראשונה לאחר מלחמת יום הכיפורים, לעשות את עבודת המוסמך בהנחייתו להיות לצידו בתקופת המחאה שלאחר המלחמה ובעת הקמת תנועת 'שינוי'. זכיתי ש"סידר" לי את ההתמחות אצל עו"ד אמנון עברון, בעיני גדול עורכי הדין.
אינני בטוח שהחברה הישראלית ניצלה עד תום את ידיעותיו ויכולותיו של פרופ' רובינשטיין אבל מורשתו זו הקיימת וזה שהוא יוסיף, כך אני מקווה, תלווה את כולנו ותתחבר יחד עם החיבור של אוניברסיטת רייכמן לחזון הציוני האמיתי.
נ.ב אמרו לי שעוזרי ההוראה של רובינשטיין ציינו את יום הולדתו, וכי הוא חד ופעיל ועוסק בכתיבת ספר! עד 120 בבריאות טובה.
מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.
אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן
