ועוד על פנסיה – מאת מוטי גלוסקה
שר הביטחון בני גנץ מצוי בין הפטיש לסדן. הפטיש הונף על-ידי בג"צ שאיבד את סבלנותו ומתכוון לדון ולהכריע בשאלת תגמולי הרמטכ"ל אשר נטען כי הן בלתי חוקית לבין הסדן – המבנה הקואליציוני הבעייתי כאשר ישנם חברי כנסת המסרבים לתמוך בחוק שבא להלבין את אי החוקיות. השבוע נועדו גנץ והיועצים הכלכליים של הצבא עם מספר חברי כנסת כדי לשכנעם לתמוך בחקיקה המוצעת.
לו היה שר הביטחון שומע לעצתי הוא היה מחשב מסלול מחדש ופונה לדרך אחרת. הגעתי למסקנה זו אחרי שעיינתי בטענות של שני הצדדים. אלו המתנגדים למהלכי מערכת הביטחון ומנמקים זאת הן בנימוקים תקציביים והן בנימוקים ערכיים ומוסריים. למען הגילוי הנאות אציין כי נחשפתי לטיעונים של ארגון פורשי צה"ל "צוות" ובעיקר לפערים שבין הצעירים בעלי הדרגות הנמוכות לעומת בעלי הדרגות הגבוהות. כנגדם – עמדת התומכים היא כי יש בתנאי השכר והפנסיה כדי לשמר כוח אדם טוב בצה"ל וכדי להוות פיצוי על שנות שירות ארוכות שחלקן רחוקות מהבית והמשפחה.
לצערי משרד הביטחון וצה"ל הציגו את הסוגיה באופן נכון ומכאן שהתגובות הציבוריות והתקשורתיות הן, בחלקן, מתלהמות. גם אני "ספגתי" קיתון של צוננים ונטען כי אני משתלח בקציני צה"ל כאשר השוויתי בין שכר אנשי הקבע לשכר המתמחים ברפואה.
הוויכוח הציבורי גלש לפסים לא ראויים. מתאימה כאן האמירה של אריסטו לפיה האמת מצויה באמצע אם כי אף פעם לא בדיוק באמצע.
ראשית, יש טעם לפגם בהלבנת פעולה בלתי חוקית (ככל שאכן היא הייתה כזאת).
שנית, יש אכן טעם לבדוק את הנתונים לגופם ולבחון את התפלגות הפנסיות בין בעלי הדרגות השונות והגילאים השונים.
שלישית, ואולי בעיקר – יש תחושה של העדר שקיפות מצד צה"ל ויש ספק אם הנתונים מוצגים במלואם לגורמים המחליטים.
אציע לשר הביטחון להעביר את הסוגיה להליך גישורי (לא עוד ועדה!!!) בפני ערכאת מגשרים ואולי בפני מגשר דוגמת השופט בדימוס אליקים רובינשטיין שהיה יועץ משפטי במערכת הביטחון בפניו יובאו כל הנתונים הרלבנטיים.
בדרך זו יוכל גנץ לנסות ולהיחלץ מאימת הבג"צ ומהפסד בהצבעה. יש לתחום את המהלך לפרק זמן קצר ומגדר. בהליך כזה יהיו הצדדים חייבים לשטוח את טיעוניהם ונתוניהם(!!!). זו דרך מקובלת בכל הליך משפטי מורכב ומסובך ככל שיהיה.
שאלת השכר בצה"ל היא שאלה קריטית במערכת יחסי צבא חברה ויש לפתור אותה בדרך של הבנה ולא בדרך של מערכת שמחפשים בה הכרעה.
