ברוך הבא גדי איזנקוט – מאת מוטי גלוסקה

ברוך הבא לעולם הפוליטיקה הישראלית – גדי איזנקוט.

גילוי נאות – גדי היה המפקד שלי בפיקוד הצפון בשנים 2011-2006. השתתפתי בדיוני המטה וזכיתי להערכה כאיש מילואים ותיק. הדיונים היו יסודיים ומעמיקים.

כרמטכ"ל, פרסם את מסמך אסטרטגיית צה"ל (2015) שבו ניסה לגבש אסטרטגיית ביטחון לאומי, דבר חריג לגבי איש צבא ודבר שלא נעשה על-ידי מי מקודמיו. לאחר פרישתו, כחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, פרסם, יחד עם גבי סיבוני, מסמך שניסה לגבש תפיסת ביטחון לאומי. שוב – חריג בתחום אנשי הביטחון הפורשים.

דרוש היה אומץ רב כדי לומר, בסמוך לאחר פרישתו מצה"ל כי למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי כמו למרבית המדינות המתוקנות.

עכשיו – במצב של כאוס פוליטי ואיום ממשי על יסודות המשטר ובראשן מערכת המשפט – גדי מזנק אל המים הצוננים, שלא לומר קפואים של הפוליטיקה הישראלית, אשר התכונה הבולטת שבה – שהיא אוכלת יושביה (ראו מה קרה לאדלשטיין והנגבי בליכוד לבר-לב ושי בעבודה). גם קודמו של איזנקוט כרמטכ"ל, בני גנץ, אכל מרורים בצעדיו הראשנים בפוליטיקה אבל נראה שלמד מהר את כללי המשחק – האיחוד עם סער ומעטה הסודיות שאפף עד לרגע האחרון, את הצטרפות איזנקוט, מעידים על כך.

לגדי מחכה עבודה קשה. הוא גרס שעל ישראל לפתח תפיסת ביטחון לאומי (שאינה רק אסטרטגיה צבאית) וכי יש להנהיג את המדינה ולנהוג בה על-פי עקרונות מגילת העצמאות. אלו שני אתגרים שיקשה עליו להצליח בהם. אשכנזי, מותיקי גולני כמוהו כשל במעלה הדרך ונטש.

האם יצליח?

השתלבותם של מפקדים בכירים בפוליטיקה הישראלית אינה סיפור הצלחה. יש הבדל בין התנהלות על-פי כללי ההיררכיה הצבאית ומילוי (או מתן) פקודות לבין ההתנהלות בסבך הפוליטי והנשלט על-ידי מניפולציות ו"פייק ניוז".

ביריית הפתחה הוא גילה יצירתיות ומקוריות כשהצליח לגשר על הפערים האידיאולוגיים בינו לבין גדעון סער בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית. לגבי ההמשך – ימים יגידו.

לבסוף הבחירה בשם "מחנה ממלכתי" מחזירה אותנו לאבי האומה – דוד בן-גוריון – שחרט את דגל הממלכתיות על חזונו – צבא ממלכתי וחינוך ממלכתי. החברה הישראלית רחוקה מאוד ממלכתיות. אשר למגילת העצמאות – ספק אם ניתן להעביר אותה בכנסת כחוק יסוד.

ימים יגידו אם איזנקוט יכבד את השם היומרני שנתן למפלגתו. אינני יודע אם אצביע עבור מפלגתו אולם מן הראוי לאחל לו הצלחה.