משמר לאומי לכולם!

אני בעד הקמת משמר לאומי.

בשני תנאים.

הקמתו צריכה להיעשות על-פי חוק, בדומה לחוק יסוד הצבא ויחולו עליו כללי המרות והכפיפות בדומה לאלה שחלים על צה"ל, בשינויים המחויבים.

ובעיקר – כולם, אבל כולם, יתגייסו אליו ומי שלא יתגייס לצה"ל, לרבות החרדים הטוענים שתורתם אמנתם והם נהרגים באהלה של תורה – יתגייסו למשמר האזרחי. כולם  בלי הבדל דת, גזע ומין (כן – גם הערבים!).

במלחמה הבאה (ולמרבה הצער תהה מלחמה) העורף יהיה חזית.

כבר היום ברור שעל מדינת ישראל ישנם ארבעה איומים מרכזיים – איום הגרעין האיראני, החזית הצפונית (חיזבאללה), החזית הדרומית (חמאס, ג'יהאד) והחזית הפנימית – הזירה  הפלסטינית (יו"ש). על כל אלה העורף הוא חזית.

במערכה הבאה העורף יהיה נתון למתקפה כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה, בצוק איתן, בשומר החומות ובכל הסבבים האחרים –  אבל הפעם ביתר עצמה ויתר חומרה.

לשם כך דרוש משמר אזרחי חזק ואיתן.

כדי להעביר את החולים בבתי החולים למרחבים מוגנים.

כדי להוליך את ילדי הגנים ובתי הספר למקלטים.

כדי לפנות הריסות, לחלץ פצועים.

כדי לטפל באנשים עם המוגבלויות.

כדי לתפעל את המשק ולדאוג להספקה סדירה של המוצרים החיוניים.

לשם כך נועד, בין היתר, משמר אזרחי.

הוא אמור להיות חלק מפיקוד העורף (ואולי יש מקום לשקול, שוב, את הוצאת פיקוד העורף ממשרד הביטחון ויצירת משרד מאוחד על חשבון 20 (או יותר) המשרדים הקיימים שהוקמו אך ורק כדי לפתור בעיות קואליציוניות ופרסונליות.

למשמר האזרחי יגויסו כולם אבל כולם.

הם יעברו הכשרה בסיסית של מספר חודשים ולאחר מכן אימונים וריענונים אחת לשנה.

לצערי אנו חווים יותר מדי אסונות ואירועים המחייבים טיפול. יש לנו היכולות. אנחנו רואים זאת כשיחידות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף יוצא לסייע במוקדי אסון ברחבי העולם.

המשמר הלאומי לא אמור לטפל בפשיעה. לשם כך יש משטרה.

הוא אמור לסייע בטיפול במשברים דוגמת משבר הקורונה. הוא אמור לסייע בשמירת השקט בערים המעורבות בעת מערכה צבאית.

אך יותר מכל אלה – הא אמור לשרת את המטרה הנעלה של שוויון בנטל – כולם יכנסו מתחת לאלונקה, אבל כולם!