לשכת עורכי הדין – לאן?

רציתי לחלק את הכתיבה על הבחירות ללשכת עורכי הדין לשניים. החלק הראשון אמור היה לבטא את חמת הזעם על הביזיון שאילץ מאות ואלפי עורכי דין להמתין 4 ו-6 שעות בתור עד להצבעה. מדובר בארגון שיש בו 90,000 חברי המשלמים סכומי עתק כדמי חבר ובוועדת הקלפי כתבו את פרטי המצביעים בכתב יד! זה לא מדינת עולם שלישי זו מדינת עולם שביעי! זו הייתה התחושה  בצהרי יום ההצבעה.

אציין כי זכיתי להיות חבר הועד המרכזי הצעיר ביותר בתולדות לשכת עורכי הדין. היו לי אז 6 חדשי רישיון בלבד. ראש הלשכה היה ד"ר אמנון גולדנברג. יו"ר המועצה הארצית היה ד"ר מישאל חשין. מאבקנו היה אז לשמר את הלשכה ואת פעילותה בתחומי האתיקה, הכשרת המתמחים והשתתפות בדיוני ועדות הכנסת בתהליכי החקיקה. כבר אז היו כאלה שסברו שהלשכה אמורה להיות וולונטרית וכי הליכי הרישוי אמורים להתבצע על ידי המדינה בדומה לרואי החשבון. בראותי את התנהלות הממשלה הנוכחית בכל הקשור להליכי רישוי ולמינויים אני נחרד מעצם המחשבה על הפקדת הליכי הרישוי בידי הפוליטיקאים המכהנים.

את החלק השני של המאמר רציתי להקדיש לתוצאות ובכן – בראש ובראשונה חברי הלשכה הפנימו שלא יעלה על הדעת שבראש הלשכה  יעמוד אדם  מורשע ומה שמותר לממשלה בראשה עומד נאשם בפלילים ולכמה משריה עבר פלילי אסור לציבור עורכי הדין.

חווית העמידה בתור טרם ההצבעה  אפשרה לי להכיר כמה מטובי חברינו שהמתינו בסבלנות רבה, ויתרו על התור לטובת נכים וקשישים וקידמו את אותם גברים ונשים שדחפו עגלות תינוקות. ראיתי שם את פניה היפים של לשכת עורכי הדין (ויש כאלה…). עורכי הדין,  שחלקם אף אינו עוסק במקצוע, הם שהבטיחו את הניצחון של עמית בכר ושל המחנה שהתייצב ללא מורא כנגד המהפכה המשטרית.

ומה הייתה תגובתו הראשונה של המפסיד נווה? נווה שהודה בהפסדו, אמר שהבחירות היו בין ימין לשמאל, על אג'נדה פוליטית ולא על מה שמעסיק את עורכי הדין.

צודק! נכון! המאבק היה על המהפכה המשטרית מול יוזמיה שהצעד הראשון שנקטו בו כדי לשנות את שיטת בחירת השופטים הייתה לסלק מהוועדה את נציגי לשכת עורכי הדין!

האם אין זה מאבק על האינטרס של עורכי הדין?! ובכלל – מי הפך את הבחירות למאבק של ימין ושמאל? תומכי נווה! הימין! ראינו את התעמולה בכל הרשתות ואת ה"פייק ניוז" של ערוץ 14. ראינו את הימין קורא לעורכי הדין לצאת להצביע כי "השמאל" מנצח. עמדתי בתור. ראיתי שם שמאל וימין (ימין אמיתי), חילוניים ודתיים, בני כל העדות, המגדרים ןהמגזרים.

הימין ובהם מקדמי המהפכה המשטרית תמכו בפומבי וברשתות החברתיות בנוה  מתוך תקווה שבחירתו תאפשר להם לשלוט בוועדה לבחירת שופטים ובשלב ראשון במינוי הנשיא הבא של בית המשפט העליון.

עכשיו מנסים תומכיו של  נווה להדביק ללשכה ולנבחריה תווית של "סמולנים" ואז לקדם את הצעת החוק שתשלול מהלשכה את מעמדה החוקי ואת חברותה בוועדה לבחירת שופטים. אלא שאז נשתמש בטיעון שלהם שהם חוזרים עליו שוב ושוב –  "העם אמר את דברו".

ציבור עורכי הדין אמר את דברו. הם לא רוצים את המהפכה המשטרית. אם תעשה דה לגיטימיזציה של הבחירות בלשכה יהיה בכך היתר מלא לעשות דה לגיטימיזציה של הבחירות שהתקיימו כאן ב-1 בנובמבר 2022.

והערה בשוליים – אכן נדרשת עשייה רבה בתחום המשפטי. בראש ובראשונה הקטנת העומס הבלתי נסבל על בתי המשפט. עומס הגורם לכך שהדיונים מתארכים ומי שנפגע הם המתדיינים ובעיקר "עמך". האנגלים אומרים – justice delayed is justice denied. די לעיין בדו"ח המפורט של מערכת בתי המשפט כדי לראות כמה זמן נמשכים תיקים ולא רק פליליים אלא, למשל, תביעות הפיצויים של נפגעי תאונות דרכים, כדי להבין שיש צורך בעשייה רבה וחשיבה מחוץ לקופסה, אלא שהדבר אינו חלק מהמהפכה המשפטית. זהו אם כן עיקר מאבקה של לשכת עורכי הדין.