רבותי ההיסטוריה חוזרת – מכת מנע?

ירון אברהם (ערוץ 12) ו-Wallstreet Journal דיווחו כי ביום 11.10.2023 חגו מטוסי חיל האוויר בשמי ישראל ערוכים לביצוע תקיפה בלבנון בבחינת מכת מנע. לדעת אנשי מודיעין בישראל החיזבאללה תכנן באותה עת מתקפה רבתי דוגמת זו שביצע החמאס בדרום.

נמסר כי כאשר  מטוסי חיל האוויר היו באוויר התקשר הנשיא ביידן לבנימין נתניהו ובשיחה שנמשכה 45 דקות ביקש שלא להכות מכת נגד. נתניהו הבטיח להביא את הנושא לקבינט ו לבסוף נמנע הביצוע (מורן אזולאי, ynet 12.1023).

נמסר כי במקביל פנה אריה דרעי לבני גנץ וגדי איזנקוט וקרא להם להצטרף לממשלה בטענה  שזה "פיקוח נפש".

המציאות, כפי שעולה מהכתבה של מורן אזולאי, שמערכת הביטחון, כולל שר הביטחון תמכו בביצוע הפעולה אולם נתקלו במחסום שהציב נתניהו אשר אותו כינה אחד השרים (על-פי הכותבת) כ"הססן ופחדן". שר אחר טען כי המתקפה נעצרה בשל החלטת הקבינט ולא בשל פנייתו של ביידן. גם נדב אייל ייחס הססנות לנתניהו (X, 23.12.23).

העובדה שמתקפת המנע לא בוצעה בסופו של יום מחזירה אותנו 50 שנים לאחור, להתייעצות שהתקיימה אצל גולדה מאיר, ביום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.

בישיבה זו אמר הרמטכ"ל, דוד אלעזר: "מכה מונעת היא כמובן יתרון עצום. היא תחסוך הרבה חיים". תגובתה הראשונה של גולדה מאיר הייתה: "אלך למכה מונעת, הלב נמשך אך עוד נראה".

בהמשך המשפט נאמר: "מה אם באמת נקבל העצה של החבר הזה…".

בסופו של יום החליטה גולדה מאיר לקבל את דעתו של הרמטכ"ל ולהכריז על גיוס מילואים מלא (בניגוד לדעתו של שר הביטחון) אך דחתה את הבקשה למכה מונעת.

השאלה היא מיהו החבר אליו התכוונה ראש הממשלה? האם קבלנו אז, כמו היום, בקשה או דרישה מהאמריקאים שלא להנחית מכת מנע?

יש הסוברים שהייתה  זו בקשה או דרישה של הנרי קיסינג'ר שישראל לא תגייס מילואים ולא תכה מכה מונעת. ביומנו של אלי מזרחי, מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, נרשם כי "נתקבלה הוראה מהאמריקאים".

מדע ההיסטוריה אינו עוסק בשאלה מה היה אילו? (סדרת טלוויזיה אמריקאית עוסקת בשאלה "what if"). אנחנו איננו עוסקים בשאלה מה היה קורה אם גולדה הייתה מאשרת מכת מנע ב-1973 ונתניהו היה מאשר תקיפה בלבנון  ב-2023.

העובדה היא כי דבר אחד לא השתנה מאז 1973 ועד 2023 – ישראל פועלת על-פי תכתיבים אמריקאים שמקורם באינטרסים אמריקאים. כך ב-1973 וכך היום. ניתן לומר כי ההזקקות שלנו לאמריקאים גברה מאז הגיעה לכאן הרכבת האווירית באוקטובר 1973. הפעם השתתפו נציגיה הבכירים של ארה"ב בישיבות הקבינט. ארה"ב מחזיקה את ידיה על ברזי התחמושת הארטילרית ובמידה רבה מכתיבה את הכיוון שבו מתנהלת המערכה לרבות ובעיקר הסיוע ההומניטרי שישראל מעבירה לעזה תוך כדי קרבות. על פני הדברים נראה כי התלות הישראלית אך גברה במהלך אותם שנים וכפי שאמר קהלת "מה שהיה הוא שיהיה אין חדש תחת השמש".