די למלחמה שאין די לה!!!
די!!!
די למלחמה הארורה הזו!!!
די למלחמה שאין די לה!!!
די למלחמה שאולי הייתה לה התחלה אבל אין לה "אמצע" וסופה מי ישורנו?
הרבה שירים, סיפורים והספדים נכתבים בימים אלו אבל אין מה שמתעלה על מילותיו של חיים גורי:
"ראה הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה.
פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים.
כבים נגוהות אחרונים והערב צונח בהר.
ראה, לא נקום להלך בדרכים לאורה של שקיעה רחוקה.
לא נאהב, לא נרעיד מיתרים בצלילים ענוגים ודמומים,
לא נשאג בגנים עת הרוח עוברת ביער".
ביום המקולל של מה שקרוי "שמחת תורה" נפלו עשרה חיילים בלבנון. לגבי, מאז ה – 7 באוקטובר 2023 המונח "שמחת תורה" יצא מהלכסיקון. לא אלך להקפות. לא אקנה לנכדי דגל עם תפוח. אשב ואבכה על "זיו העלומים שאבדו במערכה הכבדה" ועל מגש הכסף שלך ניתנת יום אחר יום מדינת היהודים. אינני יודע אם זו מדינת היהודים שעליה חלמו ולחמו הנופלים הללו. כנראה שלא. בעיני זו כבר לא אותה הארץ ולא אותו העם.
מלכתחילה מטרות המלחמה הזו לא היו ברורות. דברו על מיטוט שלטון החמאס והחזרת החטופים. היו אז 251 חטופים. נותרו 101. רק חלקם חיים. מי יודע כמה. כבר אז טענו ששתי המטרות אינן מתיישבות זו עם זו. היום אנו יודעים שהטענה הייתה נכונה. נכון נלוותה מטרה סמויה של "נקמה". זה מובן מאליו. מה שנעשה לנו ב -7 באוקטובר ההוא עורר, באופן טבעי, את יצר הנקמה. אבל נקמה היא לא תוכנית עבודה. בינתיים חוסלה צמרת החמאס, חוסלו אלפים מלוחמיו והתגלו התשתיות שבנה. עם מה נותרנו? – עם הצורך לטפל בבעיה ההומניטרית שנוצרה בעזה ועם חבורת ההזויים שבונה את ההתנחלויות החדשות בעזה ומכינה את הקרע למלחמה הבאה אם וכאשר זו תסתיים אי פעם.
בהמשך נכנס צה"ל ללבנון. הצבא בוסס בבוץ הלבנוני מאז שנות ה -70. כפי שההנהגה והצבא הוזהרו מראש העורף נפגע. אלפי טילים, רקטות וכתב"מים הורידו את מדינת ישראל על ברכיה ושלחו את אזרחיה, בין מנה אחת לשנייה של ארוחת החג, למרחבים הממוגנים (למי שיש כאלה). יתכן שיש הישגים בלבנון אבל מה שהיה צפוי – פגיעה אנושה בעורף אכן התממש. מה המטרה הפעם? חזרה לביירות? כיבוש לבנון? החזרת לבנון לתקופת האבן?
ומה המטרות של המלחמה הזו שלא די לה?
צמרת החמאס חוסלה ועימה מרבית הכוח הצבאי. החמאס חוסל? – לא. שלטונו בעזה הסתיים? – לא ולא. תושבי הדרום יכולים לחזור לבתיהם בביטחון – לא ולא.
צמרת החיזבאללה חוסלה. צבא הארגון נפגע קשות. הירי מלבנון פסק – לא. תושבי הצפון יכולים לחזור לבתיהם – לא ולא.
מטרת מלחמה מס' 1 – החזרת החטופים – השגתה אינה נראית באופק.
מטרת מלחמה מס' 2 – החזרת תושבי הצפון לבתיהם – השגתה מי ישורנו. לאן בדיוק יחזרו.
ועם מה נותרנו אנחנו?
עם 771 נופלים (27.10.24 שעה 18:00. המניין נמשך).
עם חללי הנובה ועם האזרחים שנספו.
עם 101 חטופים וחטופות בעזה.
עם עשרות אלפי הפצועים והלומי הקרב.
עם האלמנות והיתומים. אלה שביניהם מי שלא הכירו ולא יכירו את אביהם.
עם המשפחות השכולות – הורים, סבים וסבתות, אחים ואחיות.
עם מאות אלפי המפונים.
עם הבתים ההרוסים ממטולה ומנרה בצפון ועד ניר-עוז ובארי בדרום – אנדרטאות מצמררות לטבח הנוראי.
ניוותר עם פוליטיקאים זחוחים שיאמרו לנו שלמלחמה יש מחיר. כאילו לא ידענו.
ניוותר עם מפקדים שאינני בטוח שהם מבינים על מה ולמה נמשכת הלחימה והם לא קמים ואומרים – עד כאן!!!
לא נותר לי אלא להשמיע את קולי – די!!!
נ.ב – דברים אלה נכתבו לפני המתקפה באיראן. לא מצאתי לשנות ולו מילה אחת.