רק ועדת חקירה ממלכתית

התצהירים שהגישו ראש הממשלה נתניהו וראש השב"כ בר בפני בג"ץ הם בבחינת תאווה לעיניהם של עורכי הדין העוסקים בליטיגציה משפטית. אולם, הודעתו של רונן בר שיסיים את תפקידו ב – 15 ביוני 2025 מאפשרת לבג"ץ שלא להידרש לתצהירים ולהתמקד, ככל שימצא צורך, בהליך הפיטורים של בר ולא במהות המחלוקת שבין אמון לנאמנות, אליה התייחס בר בנאומו ערב יום הזיכרון.
דווקא תצהירו של ראש הממשלה שהסתמך על פרוטוקולים המצויים רק ברשותו הוא המחזק את טיעוניהם של אלה הדורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית שבפניה יונחו כל החומרים הרלבנטיים לרבות אלה השמורים בכספת שבלשכת ראש הממשלה.

מנגד יש מידה רבה של צדק בטיעון שלפיו אין תועלת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראשית משום שעל פי ניסיון העבר המלצותיהן של ועדות חקירה בכלל אינן מיושמות והכשלים חוזרים שוב ושוב. שנית, כאשר נמצאים האשמים ו"הולכים הביתה" הציבור מאבד עניין במסקנות המהותיות ודו"חות הוועדות נותרים כאבן שאין לה הופכין. אודה ולא אבוש שטיעון זה נכלל גם בעבודת הדוקטורט שלי ובקרוב, כך אני מקווה, גם בספר שיצא לאור.
אולם, המצב בעת הזו שונה תכלית שינוי. האחראים מהדרג המבצע (צה"ל והשב"כ) נטלו אחריות ו"הלכו הביתה". מי שנותר על מקומו בעקשנות רבה הוא הדרג המדיני שמדיניותו, תחת הכותרת "חמאס נכס הרש"פ נטל", מחייבת דיון מעמיק בסוגיות שוועדות קודמות נמנעו מלדון בהן. מדובר בממשק שבין דרג מדיני לדרג צבאי ובשאלה האם תפיסת הביטחון הוכתבה על ידי הדרג המדיני והתקבלה על ידי הדרג הצבאי או שהתנועה הייתה בכיוון ההפוך.

אך מעבר לצורך הדחוף להוציא את האמת לאור, בחינת "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" מדובר בתהליך הכרחי ומרכזי במסגרת שיקומה של מדינת ישראל.

אין מחלוקת שישראל טעונה שיקום עד כדי אתחול מחדש (restart). מדובר בהחזרת החטופים, טיפול במשפחות השכולות, בפצועים, בחיילים במילואים, סדיר וקבע ובהלומי הקרב. מדובר בשיקום פיזי של ישובים בעוטף עזה ובצפון שחלקם הרוסים עד היסוד. במסגרת זו יהיה צורך לטפל במשפחות המפונים שטרם החליטו היכן הן רואות את עתידן.

לא יבוא מזור לחולייה של החברה הישראלית ככל שהאמת לא תצא לאור והדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות ועדת חקירה ממלכתית.