זו מלחמה! מאת מוטי גלוסקה

בשכם התנהלה מערכה צבאית, אך מדובר במלחמה. מי שאינו מאמין שזה המצב טומן ראשו בחול.

עם ישראל עסוק במערכה כבדה וחשובה על המהפכה המשטרית ועיניו מופנות לירושלים. אולם בשטח מתנהלת מלחמה אמיתית, עם יריות וכדורים, אש חיה, הרוגים ופצועים. במקביל – ההחלטות בזירה הפלסטינית נדחות מאז 1967 וממשיכות להידחות. אין עניין של ממשלה זו או אחרת. כל ממשלות ישראל חטאו בכך והממשלה הנוכחית אך ממשיכה בדרכן. אולם בשטח עצמו אין קיפאון. הימנעות מקבלת החלטה כמוה כהחלטה לכל דבר ועניין שכן המצב בשטח אינו קופא על שמריו. המצב משתנה ולא לטובה. המבצע שנערך בשכם היה מבצע חריג שבו נהרגו 11 פלסטינים ובכך עלה מספר ההרוגים הפלסטינאים מתחילת השנה ל-61 (ו-162 בשנת 2022). המבצע היה המשך למבצע דומה שבוצע בג'נין לפני מספר שבועות. בעקבות שני המקרים שוגרו רקטות מתחום רצועת עזה פעולה שזכתה לתגובה של חיל האוויר. כמו כן נעשו עוד ניסיונות של פיגוע יחידים. נראה כי מדובר בפעולה מורכבת שבוצעה ביעילות רבה והתבססה על מודיעין  מדויק. ככל הנראה הפעולה גרמה לסיכול של פיגוע נוסף.
אבל בזירה המדינית אין פעילות ואין מדיניות ולכן השטח בוער. לתקשורת (ynet) אמרו גורמים כי הזירה על סף פיצוץ  ודרוש גפרור כדי להצית את השטח בעיקר כי אנו קרובים לחודש הרמדאן.
בשנה זו, שלא כמקובל ובניגוד לשנים קודמות לא פרסמו צה"ל ואגף המודיעין הערכת מצב שנתית. יתכן  וניתן לייחס זאת לתחילת כהונתה של ממשלה חדשה, לחילופי הרמטכ"ל ולמינויו של יושב ראש חדש למטה לביטחון לאומי.
על-פי הערכת המצב השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי הזירה הפלסטינית היא זירה נפיצה. ישראל איננה מקבלת החלטות ותפיסת הביטחון שלה היא השגת רגיעה ביטחונית ארוכה ככל האפשר בין המערכות. ישראל מעדיפה לנהל את הסכסוך ולא לפתרו. במקביל נרשמת היחלשות של הרשות הפלסטינאית, למרות שהתיאום עם מנגנוני הפלסטינאים סייע, גם הוא, למניעת פיגועים.
אין ספק כי בשלב זה הפלסטינים, עם כל הקשיים הכר וכים בכך, היא פרטנר עדיף על החמאס או הג'יהאד האיסלמי. ההיסטוריה מוכיחה שתחת כל בר-שיח שנעלם או נחלש בא בר-שיח קיצוני יותר. האם תפיסתה של ממשלה זו היא שיש להחליש את הרשות גם במחיר ההתחזקות של החמאס?
ייתכן, כפי שגורסים רבים, שאין פרטנר לפתרון כולל לפחות לא בעת הזו. אולם גם מי שגורס כך אינו יכול להתעלם מהעובדה שביהודה ושומרון מתנהלת מלחמה של ממש שמושקעים בה מיטב הכוחות של צה"ל.
בדיון על מערך המילואים שנערך בירושלים, במסגרת מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון  דובר על  כך שמרבית כוחות החי"ר מושקעים באיו"ש והחל מחודש מרץ יזומנו כוחות מילואים כדי להחליפם. האם באווירה הנוכחית המילואים יבואו? האם הם מאומנים די הצורך לסוג זה של פעילות? האם המחאה החברתית תחלחל גם לתחום זה?
גם מי שגורס שיש לנהל מערכה צבאית כדי למנוע פיגועים, חייב להבין שאסור באיסור חמור להחריף את המצב בשטח למשל על-ידי פעולות הנעשות הנתפסות כסיפוח, שינויים בסטטוס קוו בהר הבית והחלשת הרשות מבחינה כלכלית.
בהקשר הכלכלי ראוי שתינתן לתושבי הרשות תקווה לשיפור המצב. אין ספק שחלק מהפיגועים נובע מתסכול שמקורו במצב כלכלי גרוע. מדינת ישראל נדרשת להילחם בשתי חזיתות. החזית הפנימית – המאבק על דמותה כמדינה דמוקרטית ובזירה הפלסטינית. צריך לומר שיש בין האויבים מי שמחכך ידיו לנוכח המחלוקות הפנימיות.
מדינת ישראל משתדלת להימנע ממלחמה בשתי חזיתות  עם חזית אחת היא פנימית (בינינו לבין עצמנו).
אולם מה שמתרחש בשטח מעיד על כך שאנו מצויים במערכה כפולה. גם אלו שעיניהם נשואות לפתרון המחלוקות הפוליטיות – ולא חשוב מאיזה צד של המפה הם – חייבים להבין שהזירה הפלסטינית נפיצה ומתנהלת בה  מלחמה וצריך לעשות כל ניסיון וכל מאמץ לעצור את התהליך כל עוד הוא בתחילתו.