תכלה שנה וקללותיה (2023) תחל שנה (2024) וברכותיה?

ביטוי זה הנאמר בערב ראש השנה היהודי מתאים ביותר לימים אלו של סוף השנה האזרחית 2023.

המועד בו מסתיימת שנה אזרחית זו הוא מועד "טכני". שנה זו  שתיזכר לעד בשל יום אחד – 7 באוקטובר 2023, תסתיים הלכה למעשה כאשר תסתיים המערכה הצבאית. מערכה זו תגיע ביום האחרון של השנה ליומה ה -86 ואם לא יחול בימיה האחרונים של השנה שינוי קיצוני יהיו אלפי חיילי וחיילות צה"ל בסדיר ובמילואים פרוסים בחזיתות ולמעלה מ – 100 חטופים מצויים בשבי החמאס. מאות אלפי ישראל יעשו את היום הזה מחוץ לבתיהם.

 אירועיה של שנה שלמה, מורכבת ומיוחדת, יתמקדו באותו יום שבו ישראל שינתה פניה ולא תהיה עוד מה שהייתה עד ל-6 באוקטובר 2023 אשר באופן סמלי ומדהים ציין 50 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים – אירוע טראומטי  אחר בחיי האומה הישראלית.

דומה שהאירועים הסוערים של שנת 2023, שקדמו ל-6 באוקטובר נשכחו מהתודעה הציבורית. מתחילת השנה הודיע שר המשפטים על המהפכה המשפטית – שינוי סדרי עולם בכל הקשור למערכת המשפט בישראל. ההכרזה גרמה לכך שמיליוני אנשים יצאו מדי שבוע להפגנות סוערות כנגד מה שכונה על ידם מהפכה משטרית.

במסגרת הפגנות אלו התגלו תופעות שהחברה הישראלית לא הורגלה בהם לרבות הודעות של חיילי המילואים ובראשם הטייסים שיפסיקו את התנדבום לשירות. המחנה השני, תומך המהפכה, כינה את המפגינים הללו "סרבנים" – מילה שגרמה להגברת הקיטוב בין מי שנתפסו ככאלה שביטחון המדינה מונח על כתפיהם לבין אלה שלא היססו להשתמש במילה בוגדים.

אולם המחלוקת הזו חלפה עברה (למרות ניסיונותיו של שר המשפטים להנשימה)  בשעה 06:29  של ה-7 באוקטובר כאשר תוך כמה שעות התייצבו כל ה"סרבנים" וה"בוגדים" ועמם חיילי הסדיר, הקבע והמילואים (בהיקפי גיוס של 130%). בשעות האלו התברר כי אין לישראל הנהגה מדינית ולמרבה הצער אף לא הנהגה צבאית. לוחמים ולוחמות בודדים – חיילים וחיילות, שוטרים ושוטרות ואנשי כוחות הכוננות הצליחו להציל אך מעטים מתושבי הישובים והערים הסמוכות שנכבשו  על-ידי לוחמי החמאס. כ-1400 הרוגים נמנו  באותו יום, אלפי פצועי ו כ-240 נחטפו לתוככי הרצועה. בימים אלו של סוף 2023 נמצאת ישראל בעיצומה של מערכה בשלוש חזיתות. התמרון הקרקעי התבצע ברצועת עזה, חילופי האש מול החיזבאללה בצפון ומאבק בטרור ביהודה ושומרון.

בניגוד למה שהיה נהוג ומקובל בשנים עברו לא ניתן ל"סכם" את שנת 2023. אנו נמצאים בתוך האירוע אשר מועד הסיום איננו נראה באופק, בעיקר לאור הצהרות קובעי המדיניות בקריה בתל-אביב (גם דרג מדיני וגם דרג צבאי).

לעת הזו, של ערב השנה האזרחית החדשה, נראה בברור כי המטרות העיקריות של המלחמה כפי שהוצגו על-ידי מקבלי ההחלטות – חיסל החמאס והחזרת החטופים, אינן מתיישבות זו עם זו ואולי אף מתנגשות זו בזו. אילו ניתן היה להגדיר במילה אחת את מצבה של החברה הישראלית בימים של סוף שנה ותחילת שנה חדשה המילה היא "מבוכה".

נכון לעת הזו הציבור הישראלי אינו יודע כיצד מסלקים את העימות עם החמאס בדרום וכיצד מחזירים את החטופים.

העיקר – הציבור הישראלי אינו יודע איך היום שאחרי – בעיקר שלהנהגה אין מסר כלשהו בהקשר זה ומה שניתן לשמוע הוא רק – "מה לא יהיה". לא ניתן לשמוע "מה יהיה" לא ניתן לקיים דיון בשאלה "מה אנחנו רוצים שיהיה".

שוב מסתבר שלישראל אין תפיסת ביטחון לאומי כלמרבית המדינות המסודרות (גדי איזנקוט, ינואר 2020), גם בימים אלו לא יושב צוות מומחים כלשהו וחושב על היום שאחרי.

שנת 2024 תמצא את החברה הישראלית מתמודדת עם משפחות השכול בקרב האזרחים והחיילים, עם משפחות החטופים, עם אלפי הפצועים בגוף ובנפש. יהיו בתוכנו יתומים ויתומות אשר לא יזכו להכיר את אביהם או אימם. המדינה כולה תביט אל  הישובים ההרוסים בדרום ובצפון ותשאל את עצמה כיצד לטפל במאות אלפי המפונים ועד מתי הם ישארו בגדר "מפונים".

על רקע כל אלה תהיה שנת 2024 גם שנת המעשה הפוליטי. יש טענה כי כאשר רועמים התותחים לא עוסקים בפוליטיקה זו כמובן טעות כי התותחים הוא מעשה פוליטי לכל דבר וענין. אמנם סביב לחימת צה"ל וכוחות הביטחון הציבור הישראלי מוצא את עצמו מאוחד אבל במקביל יש המקבלים את מערכת הבחירות הבאה, שהתקציב שאושר לאחרונה וזה שמתעתדים לאשרו מעידים על כך שיש מי שלא הפנימו את המשמעות של אירוע ה-7 באוקטובר.

בימים הקרובים אמור בית המשפט העליון ליתן שני פסקי דין מכוננים בשאלת "עילת הסבירות" וה"נבצרות". בקרוב יתחדש משפטו של ראש הממשלה. כיצד אלו ישפיעו על הלכידות של החברה הישראלית שבראש מעייניה יהיו נושאים אחרים?

יש כמובן את נושא החקירה. האם שנת 2024  תביא עמה הקמת ועדת חקירה לחקר אירועי ה-7 באוקטובר? השיח על כך החל באותה שבת נוראה שעות ספורות אחרי שהחלה המערכה (ממש כפי שהנושא עלה 50 שנים קודם לכן בישיבת ממשלה ב-7 באוקטובר 1973). דו"ח ועדת החקירה בעניין האסון בהר מירון ישפיע אף הוא ועלול לגרום לטלטלה רבתי.

כמו שחקר את עבודתן של ועדות החקירה, שקמו אחרי מלחמות (ועדת אגרנט, ועדת כהן וועדת וינוגרד) אני יכול לקוות שהוועדה שתקום, ככל שתקום, תעסוק לא רק באחריות האישית (גם של הדרג המדיני וגם של הדרג הצבאי) אלא תנסה להשיב על השאלה – מדוע הופתענו שוב? (50 שנים אחרי יום הכיפורים ההוא) ומה הייתה הקונספציה שקרסה ב-7 באוקטובר.

86 הימים שיחלפו בין ה-7 באוקטובר ל-31 בדצמבר 2023 יעצבו את דמותה של שנת 2024 כולה. לעת הזו לא ניתן לנו  אלא לקוות כי "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".