שונא מתנות יחיה
ארבע אנקדוטות קצרות מההיסטוריה של מדינת ישראל: על דוד בן גוריון, מנחם בגין, יגאל אלון והמזלג של ראומה. ללא פרשנות, רק דברים בשם אומרם. כל קשר למציאות בעיני הקורא בלבד.
1.
ב-22 בדצמבר 1953, אחרי שהתפטר מתפקידו כראש ממשלה והחליט להעביר את מגוריו לקיבוץ שדה בוקר, כתב דוד בן גוריון מכתב לבנו עמוס ולבני משפחתו. אביא מתוכו משפט אחד:
"לפני שבועיים, ביום 8 לחודש זה, עזבנו את ירושלים – לאחר שאמא ניקתה כל החדרים והחזירה לממשלה הרהיטים והכלים שנקנו בשביל ראש הממשלה".
לאחר מכן בא תיאור ארוך ומפורט של הצריף בשדה בוקר שהועמד לרשות בן גוריון. אני מזמין את כל המעוניין לבקר ולראות את מידת הצניעות, שלא לומר סגפנות שבה חי ראש הממשלה הראשון של ישראל.
2.
ב-14 בינואר 1964, כותב מנחם בגין, אז עוד מנהיג האופוזיציה, למר יצחק איילון:
"בינתיים התקבלה בביתי, התשורה אשר הואלת לשלוח לי. מר איילון הכנבד, משוכנע אני שאין ידך משגת לקנות מתנות כה יקרות. על כן, עם כל ההערכה לאדיבותך, הריני מבקשך שתקבל בחזרה את המתנה הזו, כי אין אני יכול לקבלה…".
3.
כעבור 16 שנים, ב-7 באפריל 1969, כתב יגאל אלון לדר' א. מאיר ממשרד האוצר את המכתב הבא:
"נמסר לי היום כי הצעת התקציב לריהוט וציוד דירת השרד אשר בעיר העתיקה, המיועדת לי, חורג מהסכום שנראה לי סביר. אבקשך, איפוא, לעבד מחדש, בעצה עם ארכיטקט הדירה, תקציב קטן יותר, תוך שימוש מירבי ברהיטים וציוד מדירתי במערב ירושלים ככל שהם מתאימים לאופי הארכיטקטוני של הדירה המוצעת".
4.
ועוד פתק, שאינו נושא תאריך ואשר נשלח על ידי ראומה ויצמן, רעייתו של עזר ויצמן, לחיל התחזוקה:
"בספירת מלאי ביתית שגרתית נפל לידי מזלג השייך לצה"ל. אין לי מושג מאין הגיע. התאריך המוטבע עליו – נובמבר 1988. כיון שאין ברשותנו אף פריט ציבורי שלא כחוק, אני מתכבדת להחזירו ל"בעליו" החוקיים. אני מניחה שתשמרו עליו כמוצג מוזיאוני ואני את שלי עשיתי…"
ואכן, הפריט שמור עד ימים אלה ממש במוזיאון חיל לוגיסטיקה (לשעבר חיל התחזוקה, לשעבר חיל ההספקה – ולמען הגילוי הנאות, החיל שלי…)
כאמור, כל קשר למציאות בעיניי המתבונן בלבד.
——
מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.
אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן