מרדף צוללות: ואולי דווקא עדיפה ועדת חקירה "בלי שיניים"

ראש הממשלה החליפי ומפקדי לשעבר בני גנץ מוקף בוודאי ביועצים משפטיים מצויינים בתוך ומחוץ למערכת הביטחון. הוא איננו זקוק לחוות דעתי בשאלה האם להקים ועדת חקירה לחקר פרשת הצוללות אם לאו. יחד עם זאת מן הראוי אולי להביא לידיעת הכלל מספר היבטים הנוגעים לסוגיה זו, והמחייבים, לטעמי, שיקול דעת מעמיק, מעבר לרצון להעביר את הנושא למישור הפוליטי העכשווי (שבו לא אעסוק כלל).

מאמר זה היה מוכן ל"עלות לאוויר" כבר בסוף השבוע האחרון, אלא שאז בא גנץ ו"קלקל" לי את התכניות. הוא הודיע על החלטתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת רכש ספינות הסער והצוללות, ובכך בחר למעשה באחת הדרכים שבחרתי לתאר בפניכם.

מבקרים את המבקרים

אם כן, שר הביטחון עשה שימוש בסעיף 8א לחוק הממשלה והחליט על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית. הוא מינה שופט של בית משפט מחוזי בדימוס לעמוד בראשה ולצדו מי שעסקה ברכש במשרד הביטחון ומפקד חיל הים לשעבר. גנץ קצב את עבודתה ל-4 חודשים והבטיח שקיפות מלאה בכל הקשור למסקנותיה והמלצותיה.

יש לציין כי בלי אישור הממשלה, בהמלצת שר המשפטים, לא יהיו לוועדה זו סמכויות הדומות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית. סמכויות כאלו הוענקו בשעתה לוועדת וינוגרד שבפועל מעמדה היה זהה למעמד ועדת חקירה ממלכתית.

החלטתו של גנץ "זכתה" לקיתונות של צוננים מכל עברי הקשת הפוליטית והציבורית. תומכי ראש הממשלה טענו שלא היה מקום להקמת הוועדה משום שמדובר בשיקולים פוליטיים של גנץ. המעניין הוא שהם נתלו באילנות גבוהים – היועץ המשפטי לממשלה (אותו אחד ש"תפר תיקים"…) אשר קבע כי אין מה לחקור. מן העבר השני נטען כי מדובר בוועדה חסרת סמכויות ו"חסרת שיניים" וכי הדרג הפוליטי לא יהיה חייב להופיע ולהעיד בפניה, וכך גם כל אלה שהואשמו, בכפוף לשימוע, בפרשה זו.

אותי מטרידות בסוגיה זו שאלות אחרות לחלוטין, והן מצויות במישור המשפטי והענייני.

הילכו שניים יחדיו?

שאלה מתבקשת היא האם ניתן לקיים הליכים בפני ועדת בדיקה שעה שמתנהלים באותה עת או בסמיכות הליכים פליליים באותו נושא?

קיימים שני תקדימים שבהם פעלה ועדת חקירה ממלכתית במקביל להליכים פליליים. הראשונה היא ועדת זוסמן שחקרה את ההצתה במסגד אל-אקצה, וזאת במקביל להליכים נגד מייקל רוהאן. השנייה היא ועדת שמגר שדנה ברצח ראש הממשלה יצחק רבין במקביל למשפטו הפלילי של יגאל עמיר. אין זה מן הנמנע שהיועץ המשפטי לממשלה ידרוש את עיכוב הבדיקה במהלך ניהול ההליכים הפליליים.

שאלה זו מתחדדת לאור העובדה שבפני בית המשפט הגבוה לצדק מונחת עתירה של 'התנועה לאיכות השלטון' להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת הצוללות. לאחרונה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לפתוח בחקירה בסוגית מניות ראש הממשלה, התיר בית המשפט העליון לתנועה להגיש עתירה מתוקנת ולכלול בחקירה גם את פרשת המניות.

יודגש כי ספק אם פרשת המניות יכולה להיחקר על ידי ועדת הבדיקה שהקים גנץ, באשר, על פני הדברים, לא תהיה לוועדה גישה לחומרים הרלבנטיים. יש חשש שמא יאמר בג"ץ שיש כבר חקירה ואין מקום להתערבותו, כשם שלא התערב בהחלטת ממשלת אולמרט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקר אירועי המערכה בלבנון 2006, חלף ועדת חקירה ממלכתית (אם כי יש הבדלים בין המקרים).

אחתום בטענה שעליה הרחבתי בפוסט הקודם בבלוג: אני עדיין חושב שדווקא ועדה מקצועית שאינה מחפשת "עריפת ראשים" והדחת אשמים יכולה לדון באופן ענייני ומקצועי בכל היבטי הרכש הביטחוני של צה"ל, ואולי, כפי שהציע האלוף (במיל') עמוס גלעד גם ברכש ה-F-35.

אם כך יהיה, הרי שמעז אולי יצא מתוק…

——

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן