תם עידן המילואים?

האם עידן המילואים הגיע אל קיצו? האם התפרקה לחלוטין התפיסה לפיה הסדיר יחזיק את הקו בפרוץ מלחמה עד גיוס המילואים? הרמטכ"ל כוכבי אומר אמנם דברים ברורים אודות שילוב כוחות המילואים במערכה, אך גישתו והמדיניות שבה הוא נוקט מעידים כי נטיית לבו להטיל את מעמסת הלחימה העיקרית על הצבא הסדיר. אני חושב שהגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן ולקיים דיון מעמיק ופתוח על נחיצות מערך המילואים, בראש ובראשונה מתוך בירור האם צה"ל הוא עדיין צבא העם.

רמטכ"ל בתקופה של אי-וודאות

שר הביטחון הודיע כל כוונתו להאריך את כהונת הרמטכ"ל אביב כוכבי בשנה נוספת. בנסיבות תקופת כהונתו של כוכבי זו מסקנה מבקשת.

כוכבי נכנס לתפקידו בתחילת שנת 2019. מאז הוא פועל במציאות בלתי אפשרית של כאוס פוליטי, המתבטא במחלוקות פוליטיות החודרות גם לתחום הביטחון ובהעדר אפשרות לפעול במסגרת תקציבית סדורה. הוא גיבש את תר"ש "תנופה" שאמורה הייתה להיות המשך לתר"ש "גדעון", שגיבש קודמו גדי איזנקוט, ואשר הגיעה לסיומה. אולם בהעדר תהליך קבלת החלטות סדור ובהעדר תקציב, התכנית לא אושרה בפועל.

כוכבי גיבש גם תפיסה סדורה בנושא "ניצחון" ו"הכרעה". אולם עוד הוא בא להטמיעה, נדרש הצבא, יחד עם המדינה כולה, להתמודד עם מגפת הקורונה ועם שאלת מעורבותו של הצבא בחיי המדינה האזרחית פנימה. בשעה שכולנו מנסים להתאושש, לאחרונה הוא נדרש גם להוביל את הצבא במבצע "שומר החומות". מבצע זה קטע באיבו את התרגיל הארוך ביותר שתוכנן בצה"ל, ושאמור היה להימשך חודש ימים.

מילואים או לא מילואים? זו השאלה

כאיש מילואים אני מבקש להתייחס לשלוש התבטאויות של כוכבי בכל הקשור למערך המילואים.

בסיכום דיון שהתקיים באוגדה 319 פרסם מפקד האוגדה את תמונת המצב (שי לוי, mako, 8.7.20) ממנה עולות כמה תובנות: 1. קיימת קביעה שאין מלחמה ללא מילואים וכי אין תחליף לסד"כ המילואים. 2. קיים משבר שגרם לסדקים בתחושת הנחיצות ואף באמון של מפקדי המילואים וחייליהם במפקדים הסדירים. 3. כשירות מערך המילואים אינה טובה ואינה מספקת.

בתחילת חודש אפריל 2021  (יואב זיתון, ynet, 10.4.2021) ביקר הרמטכ"ל בגדוד נח"ל 932. תוך כדי שיחה עם החיילים ובדיקת טיב הציוד שעליהם ("המכשיר שעל ראשך עולה 9,000 דולר" אמר לאחד החיילים) הוא ביטא "אני מאמין", לפיו בשל רגישותה של החברה הישראלית לחללים הרי שבמלחמה הבאה ניתן יהיה להסתמך על האוגדות הסדירות.

הרמטכ"ל היה ער לכך שרוב אנשי המילואים לא התאמנו, ולחלק גדול מכוחות אלו חסרים אמצעים שקיימים בכוחות הסדירים. המסקנה המתבקשת מתמונת מצב זו: ביטול ההחלטה בדבר קיצור השירות וחזרה לשירות סדיר של 3 שנים. מתובנה זו נגזרת המסקנה לפיה ניתן יהיה לשחרר אנשי מילואים בגיל 30.

ב-במאי 2021, ביום המילואים, הבהיר כוכבי את עמדתו וטען כי אנשי המילואים נמצאים בכל אוגדות ההתקפה והם משולבים בכוחות הסדירים. הוא דחה את הטענה כי קיימת החלטה בדבר צמצום משמעותי של כוח המילואים וטען כי אנשי המילואים משמשים בטיס ובשיט, במודיעין, בתקשוב, בלוגיסטיקה ובעורף.

סדיר תחילה

מהדברים הללו ניתן להבין כי טרם נשלחו אלינו, המילואימניקים הוותיקים, מכתבי פיטורין. אמנם התובנה של דוד בן גוריון (צבא ומדינה, אוקטובר 1953), שבמערכות צבאיות הצבא יתבסס על המילואים, קבלה תפנית. כיום נראה שהמילואים יהיו האחרונים שידרשו למהלך קרקעי ככל שיהיה כזה (ראה "צוק איתן") וכי המטוטלת של השירות הצבאי נעה מן המילואים לסדיר.

יחד עם זאת נראה כי בתנאים הנוכחיים הדואליות העולה מדברי הרמטכ"ל היא בעייתית. דיון בשאלת תרומתם של אנשי המילואים למהלכים צבאיים חורגת מההיבט הטקטי של הסד"כ המשתתף במערכה. מתבקש דיון בהיקף נרחב בשאלת "צבא העם" כאשר חלק מהדיון יתמקד בשאלת מקומו של מערך המילואים. כאשר הרמטכ"ל מבקש להגדיל את הצבא הסדיר ואת משך השירות עליו ליתן את הדעת לירידה המתמדת בהיקפי הגיוס כאשר למעלה משליש מהגברים ו-40% מהנשים אינם מתגייסים לצה"ל.

—

מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, ביטחון לאומי ומדעי המדינה, מתמחה בתחום קבלת החלטות וועדות חקירה.

אהבתם? לתכנים נוספים מוזמנים לעקוב אחרי דף הפייסבוק 'מוטי גלוסקה – מחקרי ביטחון ואסטרטגיה'. לחצו כאן