בלוג
פצע פתוח. רצח ארלוזורוב, ברקע: בית המשפט העליון. צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

פולמוס שלא נגמר; רצח ארלוזורוב. ברקע: בית המשפט העליון. צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com

רצח ארלוזורוב: האם בית המשפט יכול לקבוע אמת היסטורית?

ב-14 במרץ 1982, 49 שנים לאחר רצח ארלוזורוב וכמעט בדיוק לפני 38 שנים מהיום, החליטה הממשלה דאז על פי הצעתו של מנחם בגין להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירוע. בגין התיר לפרסם באופן חריג את הפרוטוקול המלא של ישיבת הממשלה ובו התחייבותו לעשות צדק עם המעורבים בפרשה.
הציבור דרש חקירה; "הפגנת ה-400 אלף" בכיכר בת"א. צילום: מיקי שוביץ, לע"מ

הציבור דרש חקירה; "הפגנת ה-400 אלף" בכיכר בת"א. צילום: מיקי שוביץ, לע"מ

סברה ושתילה: השיקול המוסרי של ועדת חקירה ממלכתית

מהו תפקידה של ועדת חקירה ממלכתית? האם המוסר והערכים משחקים תפקיד בבואה לבחון התנהלות וקבלת החלטות באירוע כזה או אחר? יש מי שטוען כי תפקידן של ועדות חקירה נוגע בראש ובראשונה לפן המקצועי והטכני של קבלת החלטות באירוע מסוים - מה תפקידו של מן-דהוא, והאם הוא ביצע אותו נאמנה. בדו"ח ועדת אגרנט, למשל, הפרידו בין החלטות הדרג הצבאי לדרג המדיני, ודנו אותם למעשה בכלים שונים. שונה לגמרי הייתה הרוח שעלתה מדו"ח ועדת כַּהַן "לחקירת האירועים במחנות הפליטים בבירות", שהוגש לממשלה לפני 37 שנים (7.2.1983).
צור קשר