הוא ליווה את משה דיין בתקופה הקריטית של מבצע קדש, כתב נאומים עבור יצחק רבין והותיר חותם עז על ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל ממלחמת העצמאות ועד ימים אלה ממש - עד שהלך לעולמו. כמה מילות פרידה מאדם מיוחד במינו. צפו בסרטון

אחר מאבק ציבורי אמיץ של לוחמים שיצאו מן הסבך הלבנוני, סוף סוף זה קרה: תקופת השהייה בבלבנון הוכרה כמלחמה עם אות. מלחמת לבנון כבר אינה מלחמה אבודה - האות החמישי שלי על כיס החולצה.

זה לא היה הרצח הפוליטי הראשון בישראל ומסתבר, למרבה הצער, שגם לא האחרון. אולם הוא הפנה את הזרקור לכיוונה של המחאה החברתית מחד ושל ההסתה לאלימות מאידך. האירועים שהתרחשו לאחרונה על גבעת הקפיטול, שגרמו למותם של 6 אנשים, רק מחדדים את התופעה הזו ומציבים בפני האומות הדמוקרטיות סימני אזהרה.

בשבוע החולף נאם הרמטכ"ל אביב כוכבי בכנס הערכת המצב השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי. בטורי הקודם תמהתי על כך שהרמטכ"ל הקדיש בדבריו פחות מ-5 דקות לנושאי פנים שהם בתחום "החוסן הלאומי". היום אני מביע תמיהה גדולה עוד יותר כשאני מביט במספר המקרים שאירעו רק בחודש האחרון של פריצה למחנות צה"ל השמורים ביותר, לכאורה, כמו בבסיס חיל האוויר בנבטים, במתקן האימונים בצאלים ובבסיס של חטיבת גבעתי בשדה תימן.

שאלת גיוס החרדים היא רק חלק משאלה רחבה יותר המחייבת את החברה הישראלית לדיון מעמיק, לחשיבה מחודשת ואולי לשינוי תפיסות עולם בסיסיות. השאלה במובנה הרחב היא – האם צה"ל הוא עדיין צבא העם, שכולם משרתים בו בסדיר או במילואים? או שמא העיקרון הזה, שהיה עיקרון יסוד מאז הקמת המדינה, נמצא בתהליך של שבר – שלא לומר ריסוק מוחלט?