מדינת ישראל איננה חושפת אלפי תיקים ומסמכים שמצויים במרתפי ארכיון המדינה. וכפי שאמר גנז המדינה יעקב לזוביק, שפרש מתפקידו לא מזמן, ידרשו כ-6,000 שנות אדם כדי לגלות את החומר שנמצא בארכיון המדינה. למה זה בכלל חשוב? כל זאת ועוד תוכלו למצוא בוידאו בלוג החדש שלי. צפייה מהנה.

אני בהחלט מתכוון לצפות בסדרה "לבנון: גבולות הדם" המוקרנת בערוץ כאן 11, כהמשך לסדרה "שעת נעילה" שלגביה כתבתי והודעתי שאיני מתכוון לראות אותה. אני רוצה להסביר את ההבדל, כמובן דרך הסיפור האישי, וגם אולי, דרך הסיפור האמנותי, הקשור בשתי הסדרות הללו.

ביום ראשון ה-4 בספטמבר 1977, יצא "ביטניק" עם רעמת שיער, שפם של טרזן ומשקפי שמש כהים וגדולים משדה תעופה ליד אבו-גוש וטס דרך פריז לפז שבמרוקו. ה"תייר" המוזר התאכסן במלון של המלך בעיר המצויה בהרי האטלס, ובערב שלמחרת נפגש עם חסן מלך מרוקו לפגישה שנמשכה כשעה וחצי וכללה ארוחת ערב.

בכ"ט בנובמבר, היום שבו חגג העולם היהודי ובארץ ישראל פרצו במעגלי ריקודים, ישב דוד בן גוריון בבית מלון קליה שליד ים המלח עם אשתו ונכדתו וכתב ביומנו דף אחד שנראה כמו רשימת מכולת – הרכיבים למדינה מתפקדת.

תאונות הן כנראה תופעה בלתי נמנעת בכלל ובצבא הנלחם ומתאמן בהיקפים כמו שעושה זאת צה"ל בפרט. אין בידי נתונים על היחס בין היקף האימונים מול מספר התאונות בצה"ל לעומת המתרחש בצבאות זרים, אולם אנחנו איננו עוסקים בסטטיסטיקות – אנחנו עוסקים באובדן הטובים בבנינו ובתאונות שאולי היה ניתן למנוע אותן.