יש היבט מסוים שמטריד אותי בכל הקשור ל"עסקת המאה" שהציג לאחרונה הממשל האמריקני. אני לא מתכוון להתייחס לפרטיה באופן ספציפי; לא משום שאין לי דעה בעניין, אלא משום שכל עיסוק בנושא בימים אלו קשור אך ורק למחלוקות הפוליטיות בתקופה של ערב בחירות. כל ניסיון לעסוק בנושא באופן ענייני נצבע מיד בצבעים של ימין ושמאל, וממילא אינו רציני.

בשבוע שבו אנו מציינים 65 שנים לשיאה של פרשת "עסק הביש" - הוצאתם להורג של ד"ר מרזוק ושמואל עזר, אנו מקבלים דוגמה נוספת לכך שמדינת ישראל עדיין לא נגמלה מתרבות ההסתרה וההכחשה. השבוע הודה חיל האוויר כי טעה בכך שהסתיר את פרשת מחדל המטוסים המוצפים בדירים התת קרקעיים של הבסיס בחצור, וגם זאת ספק אם היה קורה אלמלא תמונות מהבסיס היו דולפות לרשתות החברתיות ומשם לתקשורת.

ב-27 בינואר יציין העולם את יום השנה ה-75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בישראל התקיים טקס רב-משתתפים, בו נטלו חלק רבים וגדולים ממנהיגי העולם. זהו יום של אחדות ולכידות, אשר לא בכדי נקבע, על ידי כל אומות העולם, כיום המסמל את ניצחון העולם החופשי על גרמניה הנאצית. באותו מחנה ארור, כחלק ממשלחת חיילי צה"ל, חוויתי חוויה יוצאת דופן.

שוב נחשף מחדל. פרסום מרתק של יואב זיתון ב'ידיעות אחרונות' ואתר ynet על המוכנות, ואולי נכון יותר לומר על חוסר המוכנות של אוגדה 319, האוגדה המופקדת על לחימה בגזרת לבנון, לקראת המערכה הבאה מעלה על סדר היום – פעם נוספת – את סוגיית המצב הרעוע ביחידות מחסני החירום (הימ"חים) בצה"ל. על פי הפרסום נדרשה פניה לבית המשפט כדי לקבל אישור לפרסם את החומר, ולמזלנו בית המשפט נקט בגישת "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר...".

בעודנו עדים ל"סחר מכר" המלווה את הגשת הרשימות בבחירות לכנסת ה-23 מן הראוי שנזכור כי החודש, ב-25 בינואר 1949, לפני 70 שנים, התקיימו הבחירות לכנסת הראשונה. כנסת זו נקראה, לפני הבחירות, "האספה המכוננת" ושמה שונה על ידי האספה המכוננת שאך זה נבחרה ל"כנסת". בחירות התקיימו כאשר המדינה מצויה במלחמת העצמאות מול אויביה, מותקפת על ידי חמש מדינות ערב...