יצחק רבין המתין עד שקפטן מכבי תל אביב טל ברודי הניף בבלגרד, בפעם הראשונה בתולדות המועדון, את גביע אירופה לאלופות בכדורסל. ובעוד ישראל צוהלת, עלה רבין לשידור בטלוויזיה מול יעקב אחימאיר והודיע על התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה בשל פרשת חשבון הדולרים. שני האירועים התרחשו באותו ערב, ה-7 באפריל 1977.

רעידת אדמה ראשונה התרחשה ב-6 באוקטובר 1973. צבאות מצרים וסוריה תקפו במפתיע את ישראל ופתחו במלחמת יום הכיפורים. לא עברה שנה, ובאותו יום של הראשון באפריל 1974 פורסמה ועדת החקירה הממלכתית, היא ועדת אגרנט, את הדו"ח החלקי הראשון שלה. סערה התחוללה בקרב הציבור הישראלי, בהנהגה המדינית ובדרג הצבאי.

41 שנים עברו מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, והוא עדיין מהווה נכס אסטרטגי ומרכיב חשוב בין מרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל. מפרספקטיבה היסטורית ניתן כבר לשפוט את התהליך, ההחלטה והמנהיגות שגילו בגין וסאדאת.

אירועי הימים האלה יכולים להוות כלי מתאים לבדיקת היערכות המדינה והציבור לתרחישי קיצון. זוהי הזדמנות לבחון את כל המערכות, לתרגל את בעלי התפקידים, לבדוק שכל האמצעים קיימים ופועלים כסדרם ותוך כדי התהליך, מורכב ככל שיהיה, להפיק את הלקחים, להסיק מסקנות וליישם את ההמלצות - כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.

לא הייתה תקופה בתולדות מדינת ישראל ולא מצב חירום - קריטי ככל שיהיה - שבו נעצרה הדמוקרטיה. הואיל ואינני נוהג לעסוק בפוליטיקה עכשווית אביא כאן דברים שאמר בכנסת מנחם בגין כאשר הגיש הצעה לבטל את תקנות ההגנה שנת חירום. מעניין לראות ולקרוא מה חשב בגין על תקנות אלה, ולא פחות חשוב לקרוא מה חשב על ערביי ישראל.