מהו תפקידה של ועדת חקירה ממלכתית? האם המוסר והערכים משחקים תפקיד בבואה לבחון התנהלות וקבלת החלטות באירוע כזה או אחר? יש מי שטוען כי תפקידן של ועדות חקירה נוגע בראש ובראשונה לפן המקצועי והטכני של קבלת החלטות באירוע מסוים - מה תפקידו של מן-דהוא, והאם הוא ביצע אותו נאמנה. בדו"ח ועדת אגרנט, למשל, הפרידו בין החלטות הדרג הצבאי לדרג המדיני, ודנו אותם למעשה בכלים שונים. שונה לגמרי הייתה הרוח שעלתה מדו"ח ועדת כַּהַן "לחקירת האירועים במחנות הפליטים בבירות", שהוגש לממשלה לפני 37 שנים (7.2.1983).

שוב נחשף מחדל. פרסום מרתק של יואב זיתון ב'ידיעות אחרונות' ואתר ynet על המוכנות, ואולי נכון יותר לומר על חוסר המוכנות של אוגדה 319, האוגדה המופקדת על לחימה בגזרת לבנון, לקראת המערכה הבאה מעלה על סדר היום – פעם נוספת – את סוגיית המצב הרעוע ביחידות מחסני החירום (הימ"חים) בצה"ל. על פי הפרסום נדרשה פניה לבית המשפט כדי לקבל אישור לפרסם את החומר, ולמזלנו בית המשפט נקט בגישת "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר...".

פרקליט המדינה הודיע על הגשת כתבי אישום נגד חלק מהמעורבים בפרשת הצוללות, ובאופן טבעי נשמעה דרישה רמה להקמת ועדת חקירה ממלכתית מצד גורמים רבים. ובכן, צר לי כי חלק מקוראי ודאי יתאכזבו, אך במציאות הישראלית של היום הסיכוי שזה יקרה קלוש ביותר. אמנם, הסירוב להקים ועדות חקירה בנושאים בעלי חשיבות ציבורית נובע בדרך כלל מהחשש מפני הטלת אחריות אישית על מעורבים בפרשה, הנמנים על הממסד הפוליטי. אך האמת היא שישנה בעייתיות רבה הרבה יותר בחקירה כאשר מתנהל במקביל הליך פלילי.