מהו תפקידה של ועדת חקירה ממלכתית? האם המוסר והערכים משחקים תפקיד בבואה לבחון התנהלות וקבלת החלטות באירוע כזה או אחר? יש מי שטוען כי תפקידן של ועדות חקירה נוגע בראש ובראשונה לפן המקצועי והטכני של קבלת החלטות באירוע מסוים - מה תפקידו של מן-דהוא, והאם הוא ביצע אותו נאמנה. בדו"ח ועדת אגרנט, למשל, הפרידו בין החלטות הדרג הצבאי לדרג המדיני, ודנו אותם למעשה בכלים שונים. שונה לגמרי הייתה הרוח שעלתה מדו"ח ועדת כַּהַן "לחקירת האירועים במחנות הפליטים בבירות", שהוגש לממשלה לפני 37 שנים (7.2.1983).

נתוני גיוס החרדים התבררו כבלוף אחד גדול. אין דרך עדינה לומר זאת. "מודל צבא העם מתפרק לי מול העיניים", כך אמר בכיר בצה"ל בראיון ל'כאן 11', אחרי שפורסם דו"ח ועדת נומה – ועדת הבדיקה שמינה הרמטכ"ל כדי לבחון את סוגית נתוני גיוס החרדים לצה"ל. ליתר דיוק, את סוגית זיוף הנתונים והדיווחים הלא נכונים שניתנו לרמטכ"ל, לשר הביטחון, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולבג"ץ.

עוד אני עוסק ביחסים שבין הדרג המדיני והצבאי בכל הקשור ל"עסקת המאה", התבשרנו כי הרמטכ"ל הציג לצבא ולציבור את התכנית הרב-שנתית החדשה שגיבש המטכ"ל בראשותו: תכנית "תנופה". הצגת תכנית מעין זו – דווקא בעיתוי זה – מעוררת מספר שאלות המחייבות דיון.

יש היבט מסוים שמטריד אותי בכל הקשור ל"עסקת המאה" שהציג לאחרונה הממשל האמריקני. אני לא מתכוון להתייחס לפרטיה באופן ספציפי; לא משום שאין לי דעה בעניין, אלא משום שכל עיסוק בנושא בימים אלו קשור אך ורק למחלוקות הפוליטיות בתקופה של ערב בחירות. כל ניסיון לעסוק בנושא באופן ענייני נצבע מיד בצבעים של ימין ושמאל, וממילא אינו רציני.

ב-27 בינואר יציין העולם את יום השנה ה-75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בישראל התקיים טקס רב-משתתפים, בו נטלו חלק רבים וגדולים ממנהיגי העולם. זהו יום של אחדות ולכידות, אשר לא בכדי נקבע, על ידי כל אומות העולם, כיום המסמל את ניצחון העולם החופשי על גרמניה הנאצית. באותו מחנה ארור, כחלק ממשלחת חיילי צה"ל, חוויתי חוויה יוצאת דופן.